קטגוריה: כותבת אותי – הבלוג שלי

לפעמיםאני צוחקת על עצמיכמה שאני תמימה,בזמן שאני מתכננתאיך יתחיל היום שלי. בדימיוני ראיתי עצמיטובלת בג'קוזי.זמן של שקט,רק המים ואני. הכנתי ארוחת בוקרוחמקתי חזרהלחדרי. אבל אז… אבל אז כבר לאהייתי לבד,והם רק רצו במבה,וגם חלבולשחק בטאבלט. ואז…כוס חלב אחתנשפכה על הכורסא,השנייה במיטהבצד שלי כמובן. אבל אז..באת אתה.ובתוך כל זההיה לי אישל שקט אפילו לא סיפרתי לךעל…

ובתוך יער שלם של אנשים, אנחנו מוציאים בסופו של יום את אלה שנושבים ברוח כמונו. וביניהם את המדוייק שתנועותיו חובקות את שלנו בתאום, כאילו היינו שני ענפים של אותו גזע. גם אם אנחנו שונים בתכלית. צריך רק להקשיב לרוח. בר #twitter.com

ואיך שהוא בא לי, לסגור את רגעי התשוקה מאחורי דלת נעולה לעינינו בלבד. להשאיר אותם רק לנו. להראות רק את האהבה המתמסרת, את הנשיקות המרפרפות שהופכות לסוערות יותר, אבל עדיין רק על השפתיים. בלי מלחמת לשונות, בלי טרוף של איבוד שליטה, נשיקות כאלה שמטריפות לך כל תא ואת הנשמה מהכי בפנים שאפשר. רק זה בא…

שנה יקרה, תמו ימייך ואני מתיישבת לכתוב לך את מילותיי. אני עוברת ליד מדפייך שהיו מלאים בכאב. מרפרפת בידי על המדף בו מונחת הכוס המלאה בנגיפי הקרונה ששטפה את ביתי, נגיפים שעדיין לא עזבו לגמרי. עוברת סמוך ללוח השנה בו מסומנים שבועות של בידוד, וחודשים של סגר. על כל אני אני לא מתעכבת אלא ממהרת…

ליטופים,מסמנים את דרךאלייך. נשיקות,כותבות אהבה,בנסתר, בגלוי. נשיכות,מספרות תשוקהשהייתה. המילים,נצרבות בלבותשארנה שםלנצח. בר #chillsketches.tumblr.com 

לא תמידאנשים מתגנבים לחיינוברעש גדול. לא תמידהם חומקיםמאתנו בדמעות. לפעמיםהכל כל כך נכוןשזה הופךלעובדה קיימת. כאילוהיו שםאו נעדרו משםתמיד. כך זה גם  עם השנה שעוזבת אותנו,   שאוספת בחיקה את ברכותיה וקללותיה, מעיפה בנו מבט אחרון ונעלמת.   כך זה עם השנה החדשה שפתאום היא כאן, עם שמלה חדשה נוצצת, עם תקוות חדשות לימים טובים ושמחים,…