קטגוריה: כותבת אותי – הבלוג שלי

אני מביטה בו. הוא יושב על הכורסה מרוכז בספר שבידו. עיניו מצטמצמות למקרא המילים, חצי חיוך, כמעט בלתי נראה, מסתמן בקצה שפתיו ושוב הוא מרצין. הוא בהחלט חי את המילים. אני מנסה לנחש מה הוא קורא שם, ורוקמת לי סיפור משלי. הוא נראה כל כך סקסי כשהוא קורא, אבל אני יודעת שזה הזמן שלו ואסור…

בתחילתו של מסע הכתיבה שלי כתבתי סיפורים קצרים. לא פעם היו אלה סיפורים לפי נושא קבוע מראש, שתאם אירוע מסויים בלוח השנה. היו לא  מעט שהרימו גבה כאשר אמרתי שאני מעלה לאוויר אתר משלי שאין לי רווח ממנו. את המטרה הסופית שלי בהקמת האתר עדיין לא הגשמתי. על שולחן העבודה שלי, או אם לדייק בענן…

הלב מטפטף את כאב חסרונו, והראש לוחש לו כך צריך היה לקרות – בשבילך. כי את מרכז עולמך ומי שלא משתקף לך במלואו, עדיף לך שלא יתקיים בך. www.enzolore.net

בדרך חיינומונחות לפעמיםאבני מכשול.הן לא הונחו שם לחינם.לכל אבן ואבןיש סיבה להימצאותהבמקום המסויםבו היא נמצאת.גם אם אנחנולא מבינים למה. אנחנו יכולים לבעוט בה,ויתכן שתזוז,ויש סיכוי גדולשנפגע בעצמנו,והיא תישאר נטועהותצחק עלינו. אפשר לעקוף אותה,להתעלם מקיומה,ואז מה? הרי היא עדיין תהיהכמכשול. ואפשר לאסוףאחת לאחת,ולהקים מהן בסיסלמשהו חזק,וכך כשאנחנו דורכים עליהןנהפוך את המכשולליתרון. בר