מחבר: Bar Avidan
-

מחשבותיי 20.5.22
??? האביב מחייך אלינו מכל פינה, המעלות טיפסו בבת אחת לעשרים מעלות והרבה. כל התוספות של החורף נשרו מאתנו, ואנחנו מסתובבים עם בגדי קיץ בהנאה מרובה. לאן שתביטו תראו את פריחת האביב, פיצוי על החורף הקפוא. שוב רואים את השכנים בחוץ, ילדים משחקים עם חבריהם ואפילו צעצועי המים, הוצאו כבר מהמחסן. ??? אני נוהגת להכין…
-

בתה של משרתת 36 – בעל ואישה
לילי אני לא יכולה לעצור את הדמעות והן זולגות על לחיי. אני רואה את המבט בעיניו של ג'קסון. הוא עושה צעד לעברי ואני מחייכת אליו ומנגבת את דמעותיי. "אני בסדר," אני לוחשת. הוא לא קונה את המילים שלי אבל חוזר לעמוד ליד אבי. "אני מתרגשת מהמעמד," אני לוחשת לו. הוא מניח את ידו על ליבו…
-

חולמת צלילים 12 – לבטים
יסמין אף פעם לא הייתי כל כך מבולבלת כשמדובר בגבר. ביחוד כשלא ממש קרה משהו ביננו, ועדיין אני לא מפסיקה לחשוב עליו. זה מדהים מה שהתמונה שלו עשתה לי. שם משפחתי מאד מטעה. דהרמה מראה ששורשיי אי שם בהודו, אבל עברו מאז כמה דורות והתרבות עליה גדלתי היא בעיקר הבריטית. לפחות פעמיים בשנה אני נוסעת…
-

משחקי הבקבוק 20.5.22
?מעצבת את חייה בפרק שעבר: מייפל מתקבלת לעבודה אצל דן סקיי בהמלצתו של כריס ברוקלין. כריס ברוקלין וארן רוטשילד לוקחים על עצמם לטפל בנושא הגירושים שלה מבעלה. **** פרק 6 – יומה הראשון לקריאה נא ללחוץ על התמונה!
-

מעצבת את חייה 6 – יומה הראשון
מייפל וייאטסטון "דן סקיי עסוק. הוא ביקש שתפני לקורה," אומרת לי הפקידה בכניסה אחרי שאני מציגה את עצמי. אני לא מראה לה שאני מופתעת. "תואילי בטובך לקרוא לה," אני מבקשת בפנים חתומות. היא מביטה בי במבט לא מרוצה ומתקשרת לקורה מכח אדם שתבוא לקבלה. קורה מובילה אותי לחדרה. היא מגישה לי ללא מילים את המסמכים…
-

ככה זה מרגיש?
"מעשה האהבה," היא אמרה באחד המפגשים של משחקי הבקבוק, "מתחיל הרבה לפני שהיא שוכבת פשוקת איברים לפניך. הוא מתחיל בראש, מתחיל בנגיעה קלה על העור, אצבע מרחפת מעליו." בינינו, לא הבנתי מה היא אומרת וחשבתי לעצמי כמה אנחנו הגברים שונים מנשים. בטח בכל מה שקשור לסקס. כמה אצלנו הכל פשוט, לא עטוף במילים יפות ורומנטיות,…
-

-

תעצרו רגע
לו הייתם עוצרים לרגע, ומבינים מה באמת חשוב, לא הייתם מסתנוורים מהנצנצים של החיים, אלא מהרגעים הכי פשוטים. ודווקא אלה עושים אותנו הכי מאושרים באמת. בר
-

-

מרפא הלב / בר אבידן
רומיאו מתיאס היה פרופסור לקרדיולוגיה נערץ. הוא גדל בגטו ההיספאני בהארלם ובגיל שלושים וארבעה היה לו כל מה שחלם עליו- קריירה מזהירה, כסף רב ונשים כמה שחפץ. לילה אחד במועדון לטינה הוא ראה אותה רוקדת. היה לו ברור שיוכל לכבוש אותה בלי מאמץ, אבל הוא טעה בגדול. "אתה זקן מידי בשבילי," היא אמרה לו. כששאל…