מחבר: Bar Avidan

אתה עומד מולי.חליפה שחורה,חולצת בד לבנה,כפתור עליון פתוח.רק אחר כך אביןכי היה נחוץ לך לפותחוכדי לנשום. אתה ממגנט אותיבמבט החודר בעיניך.אבל מבטי נודדלשפתיךשפתיים המזמינותנשיקה. עמידתך זקופה.ידיים משולבותעל החזה.אני אוחזת בידיךומשחררתאת אחיזתן,מניחה אותןלצידי גופך. אתה עוקב אחרי מעשיי.מניח לי להורידאת הז'קט מעליך,בשעה שאינךמסיר את עיניךמעליי. אתה כבר מביןשאני כבר יודעת.ועדיין,עומד מוליזקוף. אני פותחתכפתור אחר כפתור,ומגלהאת הלב…

יש לי כל כך הרבה דברים שמתחדשים כעת שרוצה לספר לכל העולם. הלבה שבתוכי בוערת, מבקשת להתפרץ. אבל למדתי שטובה השתיקה. * ישנם כאלה שרוצה שיחלפו כבר. רוצה לבכות אותם לעולם. המים בתוכי סוערים מאיימים להטביעני. אבל למדתי שיפה השתיקה. * ואתה, עומד מולי, פורש זרועותייך ואוסף אותי אלייך, רק כדי לטבוע בעצמך בתוכי. יש…

  #ggocit.wordpress.com

לכבוד חג השבועות בחרתי לכם שני סיפורים שכתבתי בעבר.