מחבר: Bar Avidan

נעימה לי השיגרה, מטורפת כפי שתהייה, מלאה בפעילות לא מוכרת שנכפתה עלינו. אתה כל כך לידי, ועם זאת עסוק בעולם שלך רחוק משלי. מידי פעם מביט לתוך עיניי, מחייך אלי, אומר לי הכל בלי מילים. כל כך מדוייקת השתיקה בינינו, כל כך מלאה במילים, והן עוטפות אותי בשקט גדול. שיגרה של עולם מטורף ששונו בו…

כשזה מדובר בך,אין לי צורךלשחק משחקים. הרי אתה יודעשאני מסירה בפניךאת תחפושת הלביאה הלוחמת,ונשארת בבגדים התחתוניםשל חתולת הרחוב. זו שלא מהססת,להתפלש בחול,(של שפת הים,איך לא?) זו שלא צריכהמלון חמישה כוכביםעם מיטת אפיריון,אלא שמיכה של כוכביםמעל(בשפת הים….דה!) זו שאוהבתמיטה של צדפיםמסביבומנורה של ירח. כזו אניכשאני איתך.בשאר הזמניםאני לביאה לוחמת. ב.א.?

סיפורם של טייסון ואריאל "קינאה מטורפת" הוא הסיפור שלי לשבת. כותבת מהלב – סיפורי השבוע * * * סופ"ש נעים ורגוע שבת מלאה באהבה בר

אני עומדת מול המראה ומסרקת את שיערי בקפידה, לוקחת גומייה שחורה ואוספת אותו לקוקו קופצני, מסיימת לאפר את עיניי, מבליטה את צבען, מתיזה כמות מדויקת של בושם, לא פחות מידי לא מוצף מידי. אני לא צריכה להיות מרוכזת בבגדים שאני בוחרת, ברור לי שזו תהיה אחת החליפות וחולצת בד מחויטת מתחתיה, ולכן מנצלת את הזמן…

הסיפור הזה מוקדש לקטנה שלי, ארייה. בלילה בין שלישי לרביעי, כשנפלתי מעייפות למיטה הביאה לי את הדובי פנדה שלה, עטפה את זרועותיי בו וכיסתה אותי שאמשיך לישון. בזכותה הסיפור הזה הפך למה שהפך. אהבה שלי בלב את. * לעולם אל תשפטו אדם לפי הבגד שהוא לובש. אין לכם מושג מיהו כשהוא פושט אותו. לא כשהוא…

בוקר של יום חדש. אני עומדת לצאת מהבית. לא שזה מרגיש לי יותר בית אחרי שעזב. אני פותחת את הדלת ומופתעת לראות חבילה מונחת על השטיח ליד הדלת. על החבילה מצוייר לב באדום ומילה אחת: "בשבילך." ברור לי שזה לא ממנו שכן את הכתב איני מכירה. אני מנסה לחשוב האם כתב היד שייך לגבר או…

אני אוהבת, שכשאני סוערת ונסערת, אתה נותן לי את המרחב שלי, כשאני רוצה להתפרק לרסיסים, לבד. * באותה מידה שאתה יודע, מתי לא להקשיב לי, ולאסוף אותי ואת סך חלקיי, ולהדביק אותי שוב לשלמה, בזרועותיך המגוננות. אתה פשוט יודע…… שלך.. בר #500px.com

הסיפור לשבת "פרידה מתוקשרת." כמה קשה זה כשאת מגישת חדשות מפורסמת העומדת בפני קידום רציני, ובעלך הוא מנהל ערוץ ומפיק סרטים דוקומנטריים והוא מודיע שהוא נפרד ממך,ואת יודעת שכתבי השטח ירדפו אותך כדי לדלות כל פרור של מידע על הפרידה המתוקשרת שלכם. את הרי מכירה אותם, הם עובדים עבורך במחלקת החדשות, והם לא ירפו ממך.…

אדליין סמית' וולש הבקיעים בינינו היו גלויים לעיניי כל. היה לי ברור שהכותרות יזעקו דקה אחרי שמילות הפרידה תאמרנה ביננו. היה לי גם ברור שזה יבוא מצידו. * "זה לא עובד בינינו," אומר לי קונור בשעה שהשעון על הקיר מראה שהשעה שתיים אחר חצות. איך אני יודעת? כי אני  כל כך המומה מכך שבאמצע הלילה…

היא הייתה רגילה לרדת כל יום באותה שעה לבית הקפה. היה לה מקום קבוע ותפריט קבוע שכלל קפה ועוגת גבינה. פעם ניסה להציע לה משהו אחר. "יש שני סוגים של אנשים בעולם," היא ענתה לו, "כאלה שאוכלים כמוני עוגות גבינה, וכאלה שאוכלים עוגות שוקולד. אתה מבין שהבחירה הזו מעידה באופן מובהק על אופיו של האדם.…