מחבר: Bar Avidan
-
בחירת המילים
לו הייתי רוצהלאמר את דברייכפשוטם,הייתי בוחרת מיליםפשוטות. לעיתים,אני מסתירה אותןבין השורות,וכל אחד קורא אותןממקומו. זה נפלא בעיניי,שכן כל אחדהוא עולם ומלואו.ואין נכון,או שלא. רק לעיתים קורה,שאני מתערבתומבהירה,את מקורןשל מילותיי. בר
-
אבהות
אבהות, קבלת התואר אבא לוקחת רק כמה דקות (מהנות בדרך כלל.) הדרך לאימהות, אורכת תשעה חודשים ארוכים. ועדיין, לא צריך לקבל תואר, לא לעבור שיעורי הכנה. יש מי שזוכה לכך בלי שהתכוון, יש מי שעושה זאת באהבה, ויש מי שעם כל האהבה לא מצליח. בגללו, בגללה. יש מי שנכנס ישר לתפקיד החשוב הזה של להיות…
-
טעמן של מילים
עולם המילים מתחלקלכמה טעמים:מילים טובות,ומילים שפחות,ויש שחסרות טעם. יש מילים שמלטפות,יש שנעימות,יש שמשקות את הנפש,ויש שמלטפות את הלב.וכל אלה טעמן מתוקכמייפל. לעומתן,יש מילים מרות,מילים שורפות,מכאיבות,משפילות,כאלה שנובעותמרוע טהור. ויש מילים אדישותשאין בהן טעם,ואין להן ריח. השתמשו במילים בתבונה.אם אין בידכם מיליםטובות,פשוט תתאפקו. שיהיה יום שקטעטוף במילים טובות. בר💗 sleepinsidemysoul.tumblr.com
-
כמה מילים אישיות 10.1.24
חצויה בכל שיחה חוזרת השאלה – "ואיך אתם?" ישראלי זה לנצח, גם אם מסיבותיך בחרת לגור הרחק מהארץ, להיות בגלות מרצון. אז נכון שאנחנו חיים כאן בקצב אחר, אבל רק לכאורה. בזמן שמסביבנו חגגו את חגי החורף, הלב שלנו פעם לפי הקצב של הארץ, כאילו אנחנו שם בגופנו. קשה מאד להקשיב לחדשות, קשה לא פחות…
-
תחת מעטה סודיות 3
לילי לשם אני מתעוררת בבהלה. מסתבר שנרדמתי על הספה, והשארתי את דלת היציאה למרפסת פתוחה, מה שגרם לרוח השובבה לחדור לחדר ולקרר אותי. אני רועדת מקור ומחבקת את עצמי בניסיון להתחמם. 'אז את בבית מלון בתל אביב,' אני מדברת אל עצמי. את זה אני מצליחה להבין, רק לא מה השעה, או איזה יום היום. 'איפה…
-
נאמנה
שבועות של הכנה מונחים על השולחן לפניי בסדר מופתי. עוד כשעה, למעשה קצת פחות, יתמלא חדר הישיבות, ותתחיל המצגת שתסמל את העידן החדש של החברה. כאשר הטלפון נייד מצלצל אני מתעלם ממנו. זה לא הזמן לנהל שיחות. אני יודע שלו הייתה זו שיחה חשובה, היא הייתה עוברת דרך המזכירה שלי. מי שמתקשר לא מרפה ומתקשר…
-
חדר חזרות 3 – מתקשה לתפקד
מרשל אני מגיע לחניון בית החולים ומודה על כך שיש לי חניה מסומנת הקרובה לדלת הכניסה לחדר המיון. אני שוב עירני לגמרי. בתא המטען יש לי תמיד תיק עם בגדי בית החולים ובו חלוק, מכנס שאני לובש כשאני נכנס לניתוח וזוג נעלי התעמלות בהם אני משתמש רק בבית החולים. תוך כדי הליכה מהירה לחדר המיון…
-
חדר חזרות 2 – גשם שוטף
אירלנד אני מביטה עליו. הוא לובש ג'ינס זרוק וחולצת מיזע. אני מנסה לקלוט מהמראה שלו מיהו, אבל לא מצליחה. "החלטת כבר בקשר לכתבה?" שואל אותי מק הצלם שלי שמגיח משום מקום. "אמרתי לחברי הלהקה…" אני מתחילה לאמר. "אני מדבר בקשר לכתבה ההיא," הוא אומר ומחזיר אותי באחת למציאות חיי. אני עוצמת עיניים ונושמת עמוק. אני…
-
כותבת בימי מלחמה… 6.1.24
החיים מתנהלים בקצב שלהם בלי להתחשב בנו, ואני מוצאת לי את הדלתות דרכן אני עושה פסקי זמן ונותנת לדימיון לפרוח. * כשפרצה המגיפה העולמית ב- 2020 בחרתי שלא לכתוב עליה והמשכתי לכתוב את סיפוריי בעולם כפי שהיה לפני. למעשה הסיפור #אישה_יפה היה במקור סיפור שנגע בעולם המסוגר בו התנהלו חיינו, והפך לסיפור בין מאה עשרים…