מחבר: Bar Avidan

כבר המחצית השנייה של אוקטובר ורוחות הסתיו נושבות מאלינו. אנחנו ממשיכים עם הנובלה "שתיקה נעימה". דין לא יכול להפסיק לחשוב על קיית. הוא מרגיש אליה מה שלא הרגיש לאף אישה לפניה. הוא יודע שהוא חייב לדבר איתה אבל לא יודע איך להשיג אותה. לא נותר לו אלא לחכות למפגש של יום חמישי ולקוות שהיא תגיע…

מידי לילה כשכולם ישנים הוא מתגנב החוצה צועד בחפזון בסמטאות העיר הצרות וממהר אליה למקום המסויים הזה שרבים לא עוברים לידו הוא רוצה להיות איתה לבד הוא מושיט לה את פרח שקטף למענה הוא פותח לפניה את סגור ליבו כמו שלא עשה לפני איש מלבדה אילו רק ידע באמת היכן למצוא אותה ובינתיים הוא מסתפק…

ישנם אנשים, שמהרגע הראשון, את יודעת שאת יכולה לתת בהם את אמונך. ישנם כאלה, שעד הרגע האחרון ואחריו אינך בטוחה בהם. בר lovethispic.com 

כמה שהם שונים. עולמו מורכב משחור ולבן. שלה צבעוני. שלו קשוח ומוקפד. ושלה מלא תחרה. אבל לרגע אחד, כאשר הוא נוגע בקרסולה, ומטפס מעלה מעלה, הקו המפריד בין שני העולמות מטשטש. הוא הופך סוער כמוה, והיא הופכת קשובה כמוהו. ולרגעים, הם מתערבבים זה בזו ונהיים לאחד. בר #pixabay

❤️ תמו חגי תשרי, הסתיו מורגש כבר בכל פינה. מקווה שנהנתם מהסיפורים שעלו באתר לכבוד החגים ומהנובלה "סוף סוף נושם." השבוע אנחנו מתחילים נובלה חדשה שתתפרסם כל שבוע בגיליון לשבת. ❤️ שתיקה נעימה- נובלה מוגבל ל18+ היא – קיית קנון. גרושה זה שנתיים וחצי, ילידת הכפר ניקולס שמחליטה לעבור לעיר ניו יורק. מהן הנסיבות בה…