מחבר: Bar Avidan

לפעמים אני רוצה להשאיר אותך רק לעצמי. לא לכתוב אותך, לא לשתף. שלא תטעמנה ממך אחרות. מין רגש כזה בלתי מוסבר. ואתה, אתה צוחק, וקורא לי טיפשונת, ואומר לי שאני האוויר שלך, ומאיפה בכלל נולדים לי רעיונות כאלה בראש. ואני מבינה שאתה צודק ומחפשת מילים… ואתה, אתה רק מושך אותי אליך, ועליך, ואוהב אותי עוד…

"בואי," אתה אומר לי וטופח על החזה שלך, או אם לדייק על המקום בו שוכן ליבך. "נו, בואי." אני לא צריכה יותר כדי להניח ראשי עלייך ולהאסף בין זרועותיך. אבל רגע לפני .. אני מביטה לתוך עינייך, צוללת לתוכן ורואה הכל. את הגעגוע, את הרגש המוצף, את העוצמה, את התשוקה. כולם מעורבבים בתנועה הזו, ובמילה…

את זוכרת את הפעם הראשונה שנתת לגבר לגעת בגופך? הפעם הראשונה היא הקשה ביותר, אחריה הכל זורם. זוכרת את הגבר שנתת לו לגעת במקום המאובק בו מתגורר שדי הנפש שלך, זה שנמצא עמוק במסתורי ליבך? הפעם הראשונה היא הקשה ביותר, אחריה הכל זורם. כך זה עם הגבר שאחריי הגבר שאהבת פעם. הפעם הראשונה היא הקשה ביותר,…

אהבה היא… שבמקום לקנות לך טבעת יהלום גדולה, הוא מפזר לך מתנות קטנות לאורך השבוע. ? אהבה היא, שהוא שותל לך פרחים כי הוא יודע שאת אוהבת אותם בגינה, יותר מזרים קנויים. ? אהבה היא.. כשהוא אומר לך, בלילה לפני השינה, שימי את השירים שאת אוהבת. ? אהבה היא… שכאשר בטעות נתנו לך גלידה שוקולד,…

לפעמים…. כשאני מעלה משהו, אתה מגיב מיד. אפילו לא שניה עוברת. אבל גם אז אתה מתלבט אם לחשוף את ההשפעה שבדבר עליך. לפעמים…. אתה שותק. שתיקה ארוכה כזו, מתעלמת. ועם הזמן למדתי. זו בדיוק הדרך שלך לא להראות לי מה גדולה היתה ההשפעה עליך. אז הנה גיליתי לך. אני יודעת. ככה זה כמשחקים אשה מול…