מחבר: Bar Avidan

בר אבידן ? מאמינה באהבה פרק 27- חוזרת סול וטרה חוזרת לניו יורק ומגיעות למסיבה ב פרק 28 – ג'ורג'ינה מכורה לקולו 4- עולמה סיפור מהעבר- תיקון שבועות סיפורם של ליאור ואדווה כשברקע חג השבועות עם שירי ארץ ישראל היפים ברקע. כל שבוע אני מתחילה להכין את הגיליון בראשיתו של השבוע. את הפרקים אני כותבת…

אור אני עוטפת את גופי הערום בסדין ויוצאת למרפסת בבית הוריי, משקיפה על עצי המטעים עמוסי הפרי. ** הרגשתי שאין לי יותר אוויר. הייתי חייבת לברוח. הפכתי לעיוורת אחרי שנישאנו. לא בדיוק עיוורת, אבל יום אחד פתאום לא ראיתי טוב. בהתחלה הוא חשב שאני מעמידה פנים. "מה זאת אומרת את לא רואה?" "אני פשוט לא…

לעיתים, במילים בודדות, אומרת עולם ומלואו.   לעיתים, גליונות שלמים לא יספיקו, לתאר מילה אחת.   כמו למשל: המילה "געגוע." בר #travelden.co.uk

אינך חושש להראות לי אותך בחולשתך, להביט בי בעיניים נוצצות מלאות רגש, לעיתים, להניח את ראשך עליי כמו ילד קטן.   כי בשעה שאני זקוקה לך, תקטוף את הירח, תלקט את כוכבי המרום בשבילי, תפזר לרגליי עלי ורד אדומים, תכרע על ברכייך.   שום דבר לא יגרע מהגבר העוצמתי שאתה, גבר שבטוח בעצמו, שלא קיים…

במקום לדבר אני כותבת…   והזמן רץ לידי וצוחק. הוא מביט בי, לועג לי.   "אני רץ באותו אופן כבר שנים," הוא אומר, "מאז שהמצאתם אתם אותי."   "ואת," הוא אומר, "את לא מספיקה כלום, וצריכה לקחת פסק זמן?"   "אתה לא מבין," אני עונה לו. "אני מתגעגעת לדברים שעוד לא קרו, ולדברים שכבר לא…

היו לי חיים רגועים. שנים עמלתי כדי לבנות את השקט הזה. ידעתי מה לצפות. נכון, היו ימים של סערות, רגעים בלתי צפויים. התמכרתי לסדר יומי הקבוע. ואז את באת, והסערת עליי את החיים. למה לא באת קודם, כשעוד הייתי רגיל לסערות? ולמרות כל זאת, למרות שעולמי הפוך בגללך, אני שמח שסוף סוף באת. בר? Tom…

אתה מבין, אלה המילים שלך שנזרקות לעברי באוויר, שמוציאות ממני פרק שלם כל פעם.   אני נשאבת דרכן לעולם שלך בלי מסננים.   אתה לא מבין כמה הן מגלות לי ממך.   כמה הן הופכות אותי  למכורה לקולך.   משאירות אותי חשופה.   בר   #מכורה_לקולו הכחול הכחול ביותר / אלוין לי