מחבר: Bar Avidan

ואתה, לא ידעת מהי אהבה מלטפת. ידעת רק מהי אהבה קפואה, מהי אהבה שורפת. ולמדת, שבמים שבי לא אתן לך לטבוע. האש שבי רק תעטוף אותך בחומה. מילותיי לעולם לא תכאבנה. למדת מהי אהבה. ומשכך, אתה מכסה אותי מים חיים, באש מגינה, ובמילים שגורמות לפרפרים לרקוד סביבנו. בר patetnina.fr 

אומרים שאנשים הם כמו מראה לעצמך. לכן אנשים שבאים בטוב, יאמינו שמי שמולם, ליבו נקי. ואלה שליבם מלא רוע, יחשדו בזה שמולם. אל תייסרו את עצמכם אם טעיתם בהבנת האחר. תבינו, זה שלו בלבד. ואני, כשאני מסתכלת בך רואה את עצמי. בר

ישנם דברים שנצרבים בזכרון, נשארים בו לעולם. ישנם דברים שבדיוק ההיפך. עם הזמן המתעתע הם נמחקים. טעמם נעלם, ריחם מתפוגג והם נבלעים בעמק השיכחה ומתפוגגים כאילו לא קרו מעולם. ב.א. #infinite-paradox.tumblr.com

אישה יפה 37 – נחשפים 18+ סול מופתעת לגלות שכריס לא החזיר את הבגדים שקנה עבורה, והם מחכים לה בחדר הארונות שלו. השיחה שהם מנהלים גולשת לפסים אישיים מה שגורם לה להתגרות בו ולחמוק למקלחת. ברור לה שהיא תשלם על כך. אישה יפה 38 – ארוחה משפחתית 18+ מכורה לקולו 9 מייסון שולח הודעה לאנני…

לעיתים… אדם מוצא את האי השקט שלו, כשהוא לגמרי לבד. אין איש שמפריע, רחוק מעיניים סקרניות. באמצע אוקיינוס של רגשות, או בתוך אבק של סופת מדבר. יתכן… שדווקא בעיר סואנת ימצא את השפיות, כשהוא ימצא את האחת, כשהיא תמצא אותו. גם אם יעמדו, בתוך הלבה הרותחת. אם ליבם יפעם את אותה המנגינה, דבר לא יהיה…

פעם כשדיברנו על המילים שלי, על המילים שלו, הוא צחק כשראה מה כותבים לי.   "מנתחים אותך כאילו את ביאליק," אמר. הוא ידע מאיפה נולדות המילים.   הוא אמר לי אז שהכתיבה שלנו נובעת מבריחה, ואני אמרתי לו שממש לא, שכתיבה זה צורך.   בימים אלה  הבנתי אותו. הבנתי כמה מנחמת הכתיבה, כמה היא עוזרת…

רואה את העולם בקשת של צבעים, עם הרבה סבלנות, סובלנות, והכלה. אבל יודעת שישנם דברים שהם רק שחור או לבן. או שהם ישנם או שלא קיימים. דברים שאין בהם אמצע. כמו אמון ונאמנות. בר #vk.com