מחבר: Bar Avidan
-
דרכים נפרדות 7 – לרכוש את אמונה
אני מרגיש כמו בלון שיצא לו האוויר. בוער בי כל כך לשתף את מיקה בתגובה שקיבלתי מאלכס רוטשילד. אני מתקשר אליה, אבל שומע שהטלפון שלה מנותק. אני גולש ברשתות החברתיות, ולא רואה שום פעילות שלה. * "לפעמים כמה שננסה למצוא פתרון לבעיה," אני נזכר בדבריה של מיקה, "לא נצליח. רק כאשר נקח צעד אחד לאחור,…
-
לומד לחיות
כבר היינו צריכים להתרגל לקריאות הנצחון, שכן מאז שהתחילה הליגה לא הפסדנו משחק אחד. גם בשנים הקודמות נדיר שלא נצחנו את הקבוצה היריבה. ועדיין, כל פעם אנחנו מתרגשים מחדש, ומלאי אדרנלין כשאנחנו עולים לאוטובוס שמוביל אותנו חזרה הביתה. כל אחד מאתנו מתמודד עם זה אחרת. רודני תמיד יושב במושב האחורי, מפעיל את הפלייליסט שהוריד לפני…
-
דרכים נפרדות 6 – אנטוניה דה לורון
לפני שבועיים "הגיליון מוכן," אומרת לי מריה רוזה המזכירה האישית שלי. על פניה מבט רציני שמתחלף מייד לחיוך גדול. "איזה גיליון מהמם!" היא לא מתאפקת וקוראת בהתרגשות. אני מחייכת לעצמי. כך זה קורה מידי חודש כאשר היא באה לבשר לי שעבודת העריכה הסתיימה, ומבקשת שאערוך הגהה אחרונה על הגיליון לפני ירידתו לדפוס. תמיד נדמה לי…
-
היופי שלך
את העולם הפיננסי אני מכיר מילדותי. אין לי זכרונות מאבי שאינם קשורים לדיבורים על מניות, קניתן ומכירתן, תאריכי דיוודנדים, פיצולי מניות ומה לא. ככה זה כשאביך הוא בעל חברת ענק להשקעות. זה לא שהוא ישב ולימד אותי איך מתנהל העולם הפיננסי, אלא תמיד כשהייתי בסביבתו, ולא משנה מה היו הנסיבות, הוא דיבר רק על הנושא…
-
כמה מילים אישיות 18.3.24
מידי שבוע אני מוצאת את עצמי באותה נקודה. ימי המלחמה הממושכת יושבים כבד על הלב. המחשבות על החטופות והחטופים, התמונות שלהם שרצות בראש, מול מה שקורה בארץ, לעיתים קשה לי לכתוב סיפורים ברוח התקופה. אני מתגעגעת לחיים שידענו. סיפור השבוע #היופי_שלך מתוך #והימים_ימי_מלחמה, היה בראשיתו מאד רחוק ממה שהוא הפך להיות. אז שוב אני כותבת…
-
רגעי קסם
את המילים אני כותבת בעקבות שיחות אתכם, אלה שקוראים את סיפוריי. לו יכולתי הייתי מתמסרת לסיפוריי, וכותבת ללא הכרה. בענן שלי ממתינים לתורם סיפורים השייכים ל #משחקי_הבקבוק, (סיפורים שאני מאד אוהבת,) סיפורים בהמשכים, וסיפורים קצרים. בימים אלה, (כפי שכבר כתבתי בעבר,) אני משתדלת לכתוב סיפורים שהרקע להם היא ארצנו הכאובה. אני אוהבת מאד לעוף לעולם…
-
כמה מילים 13.3.24
הפעם במקום כמה מילים אישיות, אני בוחרת להעלות מילים שכתבתי בעבר. הלב טמון במעמקי גופנו ולכן כשכואב לו, כשהוא עצוב, כשהוא בודד, הוא מאפשר לאור שבו לעזוב, ולצאת לחיפוש אחר מי שקורא את סימניו. כשימצא אותו הוא יוביל אותו בין סידקי הלב, בין חרכיו כדי שיאירו מחדש. כך גם המילים, כך גם האהבה. בר מתוך:…
-
עושר אמיתי
"מה אני אמור לעשות?" אני שואל את עתליה המזכירה שלי. "אני לא יודעת מה לענות לך. כפי שאמרתי לך יש מחסור בכח אדם. ניסיתי להתקשר לכל מי שברשימה, אבל אף אחד לא יכול להגיע," היא מושכת בכתפיה, תוך שהיא לועסת מסטיק בקול, מנפחת אותו לבלון, ומפוצצת אותו. עתליה מחטטת בתיקה דקה ארוכה, לבסוף היא שולפת…
-
דרכים נפרדות 5 – שיחות
"אל תכעס על אימא," אני אומר לדור, "אני אשם בכך שהיא עזבה. היא ביקשה לא פעם לדבר איתי, ותמיד אמרתי לה שאין לי זמן." "ואולי היא עזבה בגללי? אמרתי לה מילים לא יפות, מילים פוגעות. אני לא יודע למה. אולי כי שמעתי מה שאתה אמרת לה. אני לא באמת יכול להסביר לעצמי למה התחצפתי אליה…
-
כל הנשים…
אם תשאלו אותי, כל הנשים בעולם זונות. זאת לא מסקנה שהגעתי אליה מניסיוני, אלא משהו שהבנתי בראשית שנות נעוריי. כדי שתבינו אותי אני צריך לחזור בזמן מעל לעשור, אבל נעזוב את זה כעת. אני לא מעריך נשים, הן קיימות בעיניי רק כדי לספק את תשוקותיי בכל אופן בו אני חפץ בו. כבר אמרו לי לא…