מחבר: Bar Avidan

את המילים האלה כתבתי לפני שנתיים.   אני מודה על הכח שהיה בי לשתוק מרצון, ועל כך שאין בי הצורך היום לדבר אותה.   בר

כותבת רגשות,כותבת מחשבות,כותבת תשוקות,כותבת חלומות,כותבת געגועים,כותבת… שוקלת מילים.נותנת להן להיכתב,ובוחנת אותןבזכוכית מגדלתמוחזקתבידי מי שקורא. מעלה מחשבות.מתפלספת איתן לעיתים,ולעיתים רק מניחה אותןומשאירה לכםלהתפלסף איתן. חולמת חלומות.במילים,קוראת להןשיגשימו ליאותם. מציירת געגועים.עם רחש של גליםברקעושמש ים תיכון,וצלילים. לוחשת תשוקותלעיניים מציצות.מה מהן אני,רק מעטיםיידעו..אבל רגשות,להם יש חייםמשלהם.אמנם מנסהלדייק אותי,אבל הם,הם שולטים ביועושים בי כרצונם. גם "על הנייר." בר #twitter.com

הכתיבה מנקהממועקות,מכאבים,ממחשבות מתרוצצות. לעיתים כשעולות המיליםכזיכרון,נעים להיזכר בהן,לפעמים עומדים מולן,ומודים שאנחנולא שם יותר. כך או כך,אני אומרת שעלינו לקרואאת המילים שכתבנוכדי לראותאיך אנחנו ניראים מבחוץ. אולי נבין אותנואחרת. בר #wattpad

השנה החדשה כבר כאן. השבוע חגגנו את בואה. בגלל ימי החג, למרות שפרקי השבוע היו מוכנים, החלטנו לערוך אותם אחרי צאת החג ולכן הגיליון יוצא באיחור. ? בסופ"ש שלפני ראש השנה ערכנו מסע משפחתי. כאשר אני יוצאת למסע כזה אני משאירה את המחשב בבית אבל גיבורי סיפוריי מצטרפים אליי. עמדתי מול הבית בגבעות הלבנדר הסגול…