מחבר: Bar Avidan

כותבת אותה… (לא אותי) * זה נראה הכי ברור בעולם. גבר ואישה מתאהבים, מתחתנים, ומביאים ילדים לעולם. כמה נשים לא מצליחות להרות? * * * היא לא תראה לאף אחד את הצלקות שהיא נושאת. צריך להיות אדם מאד קרוב אליה כדי היא תלחש לו את הסיפור שלה. של אונס על ידי החבר הראשון, ועוד אחד…

היא שטופת אלכוהול. הבקבוק הריק מתגלגל לרגליה, לא נותרה בו ולו טיפה אחת. היא מוצאת בכיס מעילה סיגריה בודדת, בידיים רועדות מציתה את הגפרור, ומצליחה בקושי רב להדליק אותה. היא יונקת את העשן לריאותיה, ומפריחה עננים של עשן לבן מבעד לשפתיה המשוחות באדום. בתוך העשן היא מדמה לראות אותו עושה אהבה איתה, אותה מתרפקת עליו.…

שבת שניה של חודש נובמבר, והשינוי במזג האוויר כבר ניכר. שבוע קר מאד עבר עלינו עם מינוס בלילות, ושוב אנחנו בימים חמימים יותר ולילות מעל האפס. מופע השלכת המדהים עומד להסתיים. מרבדים רבים של עלים מכסים את פני האדמה, והעצים הערומים מתכנסים בעצמם לקראת החורף הקפוא. שעון החורף הגיע גם לכאן, ושוב מתלוות אליו השיחות…

אני מאמינה גדולה בסימנים. צריך רק לדעת לקרוא אותם נכון.  זה מדהים כמה בלי שידעתי, הסיפור הזה היה בו סימן בדרך שלי אל לחופש, דרך שהובילה להקמת אתר  הסיפורים שלי. ב.א. ??? אנסטסיה "חוצפנית קטנה, מי את חושבת שאת!" הוא צועק לעברי וידו מורמת באוויר בדרכה להנחית עליי עוד מכה. "לא עוד!" אני עונה וקולי…

היא הייתה מאד נרגשת.ארבעה ימים ולילות ארוכים מידי הייתה בנסיעה עסקית.היא כל כך התגעגעה אליו שאפילו לא ירדה לחדר האוכל, למרות שהיא מאד אוהבת את הארוחות המפנקות של בית המלון, זה שבו היא נהגה לשהות כשנסעה לתצוגות האופנה. היא לא יכלה לחכות לראות אותו. היה לה ברור שהוא יבוא לאסוף אותה , ולכן לא שאלה…