מחבר: Bar Avidan

25.12. אוספים יחד רגעים שמחים, מצחיקים, גם עצובים, וכואבים. שיחות נפש לתוך הלילה, עם לב פתוח, מדברים על הכל. הוא יודע להחזיר את נשימותיי לקצבם הרגיל, עוטף אותי בכאביי, מדייק במילותיו. קורא לי – 'אור שלו,' ומתפלא כשאני אומרת אתה שלי. אומר לי- "לא רואה את חיי בלעדייך, וצוחק כשאומרת לו גם אני לא. ומבטיח…

אש אם לא מזינים אותה גוועת מאליה. אין צורך בחול, או מים, כדי שתכבה. כך  גם האהבה, התשוקה, והגעגוע. אם לא מזינים את האש שבהם, הם נעלמים  מאליהם. בר Photo by Patrick Hendry on Unsplash

ישנם שני סוגים של אנשים מלאי בטחון. כאלה שהשקיעו בהם, טיפחו אותם בילדותם, עודדו אותם ונטעו בהם ביטחון. וכאלה שהם רק לכאורה. שמה שנראה כבטחון עצמי מנופח, נובע רק מכך שהם מקטינים, את האחר. רק אומרת… בר

בהמשך לשיחתנו על תמונות….   אומרים שעולם הדימיון, או אם לדייק, סיפורים שנרקמים בדמיון, הם לא אמיתיים.   מי שכותב יודע שהעולם שהוא יוצר, ממש חי לנגד עיניו, עד לפרטים הקטנים ביותר.   למשל, כאשר אני כותבת על כריס מנגן על הפסנתר אני יכולה לתאר במילים את המיקום המדוייק של הפסנתר בדירה ואיך נראה החדר.…

חודש דצמבר הביא איתו למחוזותיי את הקור והשלג. בשעת כתיבת שורות אלה הטמפרטורות מתחת לאפס גם ביום, לא רק בלילה. אמנם לא קור קיצוני של עשרות מעלות מתחת לאפס כפי שידענו בעבר, אבל עדיין, עם קצת רוח, זה בהחלט קר. השלג מכסה את האדמה בשמיכה לבנה אבל לא נשאר יותר מיום, ואז בולטים העצים הערומים…

מרי-אן לא פעם נדרשה אימי לעבוד בשעות לא שגרתיות. מעצבת הבגדים ששכרה את שירותיה הייתה ידועה בבגדיה הייחודיים ובין לקוחותיה נמנו אנשי האצולה והממון. אימי הייתה מה שקיבל את ההגדרה "תופרת עילית." לא קמה לה מתחרה בדיוק התפרים. היא הייתה נוגעת בבד כשם שאופה לש את בצקו. לא פלא שהייתה התופרת החביבה על לואיז מעצבת האופנה.…