תמו חגי תשרי ואנחנו חוזרים לשיגרה.
גם חודש ספטמבר מסתיים.
מאחלת לכולנו שחודש אוקטובר יהיה טוב אלינו.
החל מהחודש אפרסם סיפור מהעבר
שאינו סיפור בהמשכים.
?
למה בעצם אני מפרסמת סיפור שכבר נקרא?
כל הזמן מתווספים קוראים חדשים למעגל קוראיי
וזו הזדמנות בשבילי להביא להם סיפור נוסף,
שאינו קשור לסיפורים בהמשכים.
זו גם הזדמנות שלי להיפגש אעם סיפוריי מהעבר
להראות לעצמי כמה השתנתי,
וגם לכם.
אני כל הזמן מתחדשת,
מנסה דברים חדשים,
עוזבת אזורי נוחות,
מעזה יותר,
ומשתדלת לדייק יותר.
?
ישנם על שולחן העריכה שלי סיפורים נוספים.
כדי לכתוב כל פרק אני צריכה לצלול לדמויות אחרות, עם רקע מסויים,
להתרכז רק בזה, לפני שפונה לסיפור אחד.
זה דורש ממני כוחות רגשיים.
הסביבה שלי כבר התרגלה לחיים האלה שאימצתי לי.
"אז עכשיו את עם כריס…,"
הם אומרים לי בהבנה,
ומניחים לי.
?
הסתיו בהחלט כבר כאן בארץ הכפור.
הטמפרטורות כבר מתחת לעשרים מעלות
ובלילות הן חד ספרתיות.
אנחנו מתנחמים בעובדה שהן עדיין בפלוס.
אומרים שיהיה פה חורף קר מאד,
חורף שלא היה כמותו כבר רבע מאה,
הלוואי והם טועים.
?
למען אבטחת האתר וקוראיו לא ניתן להגיב כאן על הסיפורים.
אשמח לשמוע מכם בדפי הפייסבוק שלי.
1. הדף הפרטי שלי
2. הדף של האתר
? ?
עוד סופ"ש לפני שממש חוזרים לשיגרה.
שיהיה מלא בשמחה,
ברגעים טובים
והרבה אהבה.
שלכם,
בר
?? ?
פרקי השבוע
לקריאת הפרקים נא ללחוץ על תמונת הפרק!
אישה יפה ב 65 – ממשיכים לשקר
סול הולכת למרפאת מגנוליה כדי להרשם להמשך טיפול בהפרעה ההורמונלית שלה. היא מתעלפת ומובהלת לבית החולים. באחוזת קרטייה יושב פייר ומחכה לשמוע מה קורה איתה. גם כריס ששמע את מה שקרה ממתין במתח.
אישה יפה ב 66 – שוב האחוזה
אקדח בידה 11- נותנת אמון
שון מספר לתיאו שתלמידת התיכון שהקפיצה את כולם היום נרצחה. "עכשיו זאת עבודה למשטרה."
*
אני מביט בשון, מנסה לפענח מה הוא מנסה לאמר לי. האדישות בקולו הורגת אותי. מישהי נרצחה הלילה!
"אתה נראה לא טוב קפטן, אולי כי הרבית בשתיה? אולי אתה סתם נראה עייף. אני מציע שתלך לישון. אני בטוח שהלילה תישן טוב, אפילו טוב מאד," הוא קורץ לי, יוצא מבית הקפה ונעלם."
*
בתה של משרתת 3 – ערימה של מסמכים
ג'קסון הריסון מביט בלילי ששקועה במיון ערימת הקבלות הבלתי נגמרת שהשאיר אביו.
למרות שהיא מרוכזת בעבודה היא לא יכולה להתעלם מקבתו אליה.
*
"אני לא יודע איך את עושה את זה, אבל נראה שאת בהחלט יודעת מה את עושה. אני מרוצה מהאופן בו את עובדת."
אני מרגישה שלחיי מתחילות לבעור. "תודה האדון," אני אומרת, ולמרות שברכיי עדיין כואבות אני חוזרת לכרוע על השטיח וממשיכה בעבודתי.
'איך זה שאפשר להרגיש את מבטו על גופי, גם אם אינני רואה אותו?'
אני מושיטה יד ללחי והיא בוערת מחום.
*
משום מקום (סיפור מהעבר)
אישה יפה 67
אישה יפה 68
אקדח בידה 12
בתה של משרתת 4
סיפור מהעבר-
