“התירס מוכן," קורא אנטוני בקלות, כדי להתגבר על הקולות מסביב.  "לא אכלת כלום," אומרת לי לילי, "בואי תטעמי את התירס, צולים אותו כעת על הגריל, ויש כבר קלחים מוכנים. אני בטוחה שבניו יורק לא מוכרים כאלה במסעדות." היא מסמנת לי בידה שאבוא. אני קמה והולכת לכיוון מתקני הצליה. "לא אכלת כלום טאי," אני שומעת את … המשך לקרוא שירת הרוח בשדות 4 – סוף סוף