חודש: דצמבר 2021

לוס אנג'לס, קליפורניה ליאת אני מביטה המומה על הרצפה המוצפת מים. "כמה אסונות עוד תפיל על ראשי?" אני שואלת ומפנה עיניי לשמים. אני מסתכלת בייאוש על ארגזי הקרטון ספוגי המים המשייטים להם כמו סירות בלב האוקיינוס. ארגזים בהם מאוחסנים הבגדים שבחרתי לקחת איתי, כל המסמכים שלי, העבודות שכתבתי. כל החיים שלי, כל מה שחשוב לי…

לילי "את רוצה לאמר לי משהו אימא? את חושבת שהשתנתי מאז שהגעתי לכאן? שאני פורקת עול? מה את חשובת שאני עושה בחדר העבודה של האדון אם לא עובדת? אני לא יודעת מה קרה בינך לבין הלורד. אני רק יכולה להעיד על האדון שלי. אנחנו סגורים שעות בחדר העבודה שלו. הוא מעולם לא שלח אליי ידיים,…

ולמרות שאתה מכיר את חולשותיי, אתה בוחר לראות את היופי שבי. מוסיף עוד שנה למנין השנים מאז הפכת אותי לחוקית שלך בעיני החוק. כי בעינייך הייתי עוד הרבה לפני. 25.12 wattpad.com

שנם אנשים… הנמצאים רחוק ממך, אבל במרחק נגיעה, מליבך. ישנם אנשים.. שנושמים לידך, אך רחוקים ממך, שנות אור. ואני זכיתי בך. ב.א.

ידייך מטיילות על גופי כסייר מנוסה, המכיר בעיניים עצומות כל גבעה וגיא. מילותיך פורטות על מיתרי ליבי, כמו נגן מיומן גורמות לו לשיר. שפתייך מציירות על שפתיי וגופי מילים של א ה ב ה בטעם נטיפי דבש. ב.א. #tumblr.com

 הזמן מתחלק לשניים: מצד אחד הזמן טס. בנשיפה אחת עפות השעות, חולפים הימים, השבועות, השנים. רק הגענו והופ אנחנו כבר לא.. . מצד שני הזמן זוחל כמו צב זקן ואיטי. כל שעה מורגשת כמו נצח, בשעה שאתה מחכה למשהו חשוב, או בזמן שעושה מטלה מעיקה. הזמן הוא גם וגם, והכי מדהים הוא שזה אותו זמן…

שעת בוקר מוקדמת. ריח של קפה טרי מציף את הבית. לעיתים מתלווה לזה ריח של מאפה טרי. קערות מתמלאות בדגני בוקר ועליהם נמזג החלב. כותרות של חדשות הבוקר זועקות מהעיתון המודפס, המחשב, או הטלפון הנייד. מעבירות מידע בקשר לסדר היום. רגע לפני שיוצאים עם הילדים ל מוסדות החינוך, רגע לפני שיוצאים לעבודה, אתה ניגש אליה,…