ככל שעוברים הימים אנחנו מרגישים את פעמי החורף

מתקרבים אלינו בצעדים גדולים.

השבוע ירד מעט שלג בלילה אך בבוקר

נראה רק מעט ממנו על גגות הבתים והמכוניות.

הגשם שוב יורד ולעיתים בגלל הקור הוא קופא

והופך למה שנקרא פה גשם קפוא, שבניגוד לברד

הוא נראה כשמו, טיפות גשם קטנות וקפואות.

בקהילה היהודית מתכוננים לחגוג את חנוכה.

חלונות ביתי כבר קושטו במדבקות

והחנוכיות מונחות על אדן החלון.

בתמונה השתקפות של הבית על החלון המקושט.

?

עולם הסיפורים הוא עולם דימיוני שנוצר במוחו של מי שכותב אותם.

ולמרות שהוא דימיוני לגמרי, ואין לו קשר למציאות, הגיבורים שלו

נבנים מאנשים אמיתיים שחלפו בחייו.

אני יושבת לכתוב את פרקי "אישה יפה ב'",

פרקים שמעבירים אותי טלטלה לא קטנה.

אני נזכרת בהערה של סופרת שקראה טיוטה של אחד

מספרי "משחקי הבקבוק," ואמרה לי שהדמויות שאני יוצרת הן

לא פעם קשוחות.

בעקבות כך ריככתי את הדמות המסויימת ההיא,

 וגרמתי לה להפוך לטובה יותר.

ישבתי וחשבתי מאיפה נולדות לי דמויות כאלה מורכבות,

כשאימא שלי הייתה טובה אליי ואהבה אותי מאד.

(את הסבתות שלי לא היכרתי.)

אם כן מהיכן הן נוצרות?

עברתי הרבה שיחות נפש עם עצמי כדי להבין מאיפה נובע הרוע שבהן

כשאני עצמי משתדלת לפזר רק אהבה ושמחה בעולם.

מסע החיים שאני עוברת לצד הכתיבה שלי האיר לי את הדמויות

שהיוו לי השראה להתנהגויות כאלה קיצוניות.

לצערי הן קיימות בעולם האמיתי.

אומרים שאין אהבה כמו אהבה של אימא.

אין כמו משפחה.

אני מאמינה בכל ליבי שכך צריך להיות.

את ילדיי אני מגדלת עם הידיעה שהמשפחה היא

המתנה הגדולה ביותר

שיכולתי לתת להם.

ולצד המילים האלה באה המציאות

וטופחת על פנינו….

?

ברכות לשבת

מלאה ברגעי קסם,

מלאה באהבה.

שלכם,

בר

???                                                     

???

השבוע אני מציינת 80 פרקים לסיפור אישה יפה.

כל פעם אני נפעמת מחדש כשאני מגלה כמה יש לי עוד

לספר לכם.

ישנם קטעים שהשמטתי כדי לקדם את הסיפור,

ועדיין סול וכריס לא נותנים לי להגביר את הקצב.

כתיבת הפרקים השבוע הייתה סוערת במיוחד.

נשאבתי לסיפור יותר מתמיד.

ידעתי מה עומד להיכתב בהם אבל מצאתי עצמי

מעבירה קטעים מפרק אחד למשנהו,

משנה את הזמנים,

עד שנחה דעתי.

אני מודה לכם על התגובות המרגשות שקבלתי בעקבות פרסום

פרקי שבוע שעבר. עם תגובות כאלה כייף לי לשבת ולכתוב לכם.

תם ונשלם חלק ב' אך הסיפור עצמו ממשיך.

הנה לפניכם חשיפת

אישה יפה ג' – קליפורניה – ניו יורק

אישה יפה ב 79 – מילים מהעבר

סול המומה מהמילים שנאמרות לה על ידי סופיה אנה. ברור לה שהמילים האלה הושמו על ידי מריה תרז בפיה.

היא יודעת שעליה לפעול מהר. היא מתקשרת לליאה שבאה מייד לאסוף אותה והן טסות ללונדון.

מהצד השני של האוקיינוס מקבל השופט פאפאדופולוס את המילים האלה בתדהמה. ואולי לא?

***

אני רואה שיש לי מייל מסול וממהר לפתוח אותו.

'טעות לא רצויה, גניבת זרע.

הם היו מעדיפים שאימא שלי תפיל אותי'

המילים האלה הולמות ברקותיי כמו פטיש של עשרה קילו. אני יוצא מבנין בית המשפט. אני מרגיש שאני נחנק וזקוק לאוויר.

אישה יפה ב 80 – פרידה

אקדח בידה 18 – מרגרט

רוי מריח את את מפלתו הקרובה.

*

יש מצבים שאדם כל כך מסובך, שהוא מתפלל שכבר יתפסו אותו. לעיתים עדיף להתרסק עד הסוף. רק משם, מהמקום הנמוך ביותר אפשר באמת לתקן ולהשתקם. לשם בדיוק אני רוצה להגיע.

אני יודע שזאת מילה של קצין משטרה מושחת מול עורכת דין עשירה והגונה. אני קרוב לרגע הזה שעליי להילחם על חיי.

***

בתה של משרתת 10- רגשות משתנים

לילי מופתעת לראות שאדון האחוזה חזר אחרי כמה שעות העדרות בלבד. לא רק. היא לא מאמינה למראה עינייה כאשר היא רואה את אימה בחדר העבודה של האדון.

*

"מאמי הכל בסדר?" אני שואלת בבהלה.

"כשאני רואה אותך כל החושך הופך לאור, הקור הופך לחום נעים, והחיוך שלך מגרש את העצב," היא עונה לי.

"מה את עושה פה?" אני לא מצליחה להתאפק ושואלת.

"על כך עלייך להודות לאדון שלך," היא אומרת ושולחת יד ללטף את פניי.

***

חוויה מתקנת (סיפור מהעבר)

חוויה מתקנת חוזרת על מצב כלשהוא, רק מתקנת אותו כך שהסוף יהיה טוב.

אישה יפה ג – פרולוג

אישה יפה ג – 81

אישה יפה ג – 82

אקדח בידה 19

בתה של משרתת 11

סיפור מהעבר