הוא:
אם תשאלו אותו מתי הניח את ראשו על הכר ושקע בשינה,
הוא לא ידע לענות.
לא כי אינו רוצה, אלא כי בכנות אינו יודע.
הדם שלו רווי האלכוהול, הראש שלו אפוף בעשן.
היד שלו אוחזת בנייד שלו מוכנה לענות לשיחה שתגיע.
במקומה הגיעו הרבה אחרות.
הוא דווקא היה צריך להיות מרוצה.
הרי כל אחת מהן היתה מוכנה לעשות כל מה שיורה לה.
אולי זו הסיבה שחיפש אתגר אחר.
הוא לא ידע שהיא לא תופיע יותר על המסך שלו.
היא היתה אחרת.
לא שותה, לא מעשנת אבל כן מכורה למילים.
וכיוון ששלו לא הגיעו היא התרחקה והלכה משם.
מידי פעם הוא היה שולח לה מילים.
אבל היא הפסיקה לקרוא.
כמידי יום הוא ממלא את כוסו במשקה,
לוגם ממנו עד שישכח עד יפול לשינה,
שלא יזכור ממנה דבר.
*
*
היא:
היא תמתין למילים,
שירגשו אותה,
שיגרמו ללב שלה לרקוד.
בר
לא תמיד צריך לחפש אותי במילים.
לעיתים אני בהן
לעיתים הן שייכות למישהו אחר.