אתה יכול לזהות אותה
מקילומטרים.
גם אם תהיינה אלף כמוה
אתה תתמגנט בדיוק
על המקום בו היא
נמצאת,
תוך שאתה סורק
את השטח מסביבה.
אתה תבחן אותה
לראות אם היא
מעיפה מבטים
לאחרים.
הלסת שלך נעולה
בשעה שאתה
עושה זאת.
"את עוד תשלמי על זה,"
אתה מסנן בשקט לעצמך,
"תשלמי על מה שאת עושה לי."
עכשיו כבר אגרופיך קפוצים.
אבל לא.
היא אוהבת לשחק אתך,
אבל לא כך.
לא כאן.
לא לעיניי כולם.
היא מסתובבת אליך,
מחייכת אליך
את החיוך המתוק שלה,
ניגשת אליך
מתרפקת לתוך חיבוקך.
"טיפשון,"
היא חושבת לעצמה,
"אתה עוד לא יודע
שלעולם לא אתן לך סיבה
לקנא?"
אתה מוביל אותה רחוק משם.
אתה לא רוצה שאיש יראה
כמה אתה רוצה אותה כעת.
אתה לא רוצה שגם היא תדע,
ולכן נותן לרוח הקרירה לצנן אותך.
נו באמת…
אתה חושב
שהיא לא יודעת?
הרי מה שקורה לך
בגללה,
קורה לה באותו זמן בדיוק
בגללך.
אבל עדיין
אתה תמשיך להעמיד פנים
וגם היא,
עד הרגע הזה
שלא תוכלו יותר
והשליטה
לא תהיה בידכם.
ב.א.
#בתשוקתי_בר_אבידן