חודש: ינואר 2021

מצד אחדאתה רוצה לשמח אותי.אתה יודעשאני אוהבת מרחביםואוהבת את הים. מצד שניאתה לא רוצה לנסוע רחוק,כי לא יכול לחכותלהיות איתי לבד. מצד אחדאתה לא יכול לחכותואז מגיע אלייכשאני עם חברות. מצד שניאתה מחכה רק הדלת תיסגרולא איכפת לך מי שם,אתה חייבלנשק אותי. מצד אחדאתה רוצה למצואמקום שיהיה מיוחד מצד שניאתה פשוטלא יכוללהתאפק. מאיזה צדשזה לא…

אני גומעת מים צוננים מהבקבוק הוורוד המונח קבוע על שולחני. מים כתוב על הבקבוק בתוספת הסבר שמים הם נוזלים שהכרחיים לחיים של רוב בעלי החיים והצמחים. אני מחייכת לעצמי למקרא ההגדרה. ואיפה אני בה? אני נזכרת שכאשר רק התחלתי לגשש את דרכי בעולם הכתיבה, כשעדיין הלכתי בצעדים מהוססים ולא ידעתי אם יהיה מי שיקרא את…

המילים שלך פועמות בי, מתפרקות בתוכי לגורמים, מתפזרות במדוייק למקומות אליהן הן נועדו. ב.א. thanks#infinitenoon.com

לו ידעת כמה עוצמה יש בך בשעה שאתה נותן לי להציץ כך ברגשותיך. לו ידעת כמה מבורכת אני מרגישה. ב.א. #instagram.com

אתה כה מיטיב לצרוב בי זכרונות של המחר, בשעה שאתה מראה לי את זרעי האתמול.     בר?

? מילותיי החלומות שרקמתי לקראת 2021 מתחילים להתגשם. עם תחילת הקורונה למדתי שאי אפשר באמת לתכנן כל מראש. לי אישית זה קשה כי אני מאד מסודרת. הוכחה לכך ששני סיפורים בהמשכים שתוכננו להתפרסם בשנת 2020 ולא פורסמו בסופו של דבר. אומרים שכל עכבה לטובה. לא תמיד אנחנו מבינים למה דברים לא קורים. הסיפורים האלה הם…

השמש עדיין התמתחה משנת הלילה שלה, כאשר צלצל השליח בפעמון ביתה. "רגע," היא צעקה וחיפשה את חלוק המשי לכסות על גופה הערום. כזו היא. היא אוהבת לישון ערומה. היא דחפה את רגליה לנעלי הבית המרופדות בפרווה לבנה ומיהרה לגשת לדלת. השליח הגיש לה מעטפה לבנה, סקר בחיוך את גופה, ונעלם. כל כך הייתה סקרנית לראות…

שלא תחשבושגבר לא שם לב… הוא מראה לי תמונות בנות שנהשעלו כזיכרון פייס אצלו.יום קסום שבילינוכחלק מחגיגות יום ההולדת שליבבית קפה מיוחד במינו,עם שוקו חםכשבחוץ השתוללה סופת שלג. "זוכרת?"הוא שואל אותי. ומוסיף:"גם אז היה לך לק אדוםבדיוק כמו היום," והחיוך על פניואומר הכל. בר