חודש: יולי 2020

שבת אחרונה של חודש יולי ואיתה הפרק השני של הסיפור "ריגושים". סיפורם של נלה, פסיכולוגית במקצועה, ואיש העסקים מתיאו. סיפור שהתחיל בפגישה במסיבה של מכר משותף סטאפנו, שדמותו שנויה במחלוקת, וממשיך במסיבה נוספת שמארח סטאפנו הפעם על הג'יין שמפליגה במי האוקיינוס. * * סיפורי השבוע של מיתרי ליבי סופ"ש נעים ושבת טובה בר

עכשיו כשהוא חושב על זה ככה זה התחיל. יום אחד כאשר נכנס לרשת החברתית ראה את פניה המחייכות מתוך שורה של אנשים שהוצעו לו כהמלצה לחברות. החיוך הזה גרם לו לעצור לרגע למרות שהתרוצצו לו מילים בראש שהתכוון לעלות כפוסט. הוא הביט בתמונה שלה ליד הים, לבושה שמלת טריקו פשוטה שהדגישה את קימוריה. אבל יותר…

מתיאו סבסטיאן בימי הקיץ השמש שוקעת אחרי השעה תשע ולכן זה טבעי שכולם מסתובבים בבגדי ים. אני מוריד את החולצה שלי, חושף את הגוף השרירי שלי, תוצאה של האימונים האובססיביים שלי כל בוקר. אני רואה מיד את הבנות  מסתכלות עליי בהתלהבות. אני לא אוהב בגדי ים צמודים. הם מזכירים לי חשפנים. ולמרות שאני לובש בגד…

לפעמים אני רוצה להשאיר אותך רק לעצמי. לא לכתוב אותך, לא לשתף. שלא תטעמנה ממך אחרות. מין רגש כזה בלתי מוסבר. ואתה, אתה צוחק , וקורא לי טיפשונת, ואומר לי שאני האוויר שלך ומאיפה בכלל נולדים לי רעיונות כאלה בראש. ואני מבינה שאתה צודק ומחפשת מילים.. ואתה, אתה רק מושך אותי אלייך ועלייך ואוהב אותי…

אני לא יודעת ממה להתחיל. הדירה שלי הפוכה לגמרי. ההודעה על הפינוי, לא הייתה צריכה להפתיע אותי לכאורה, הרי ידעתי שלא שילמתי את שכר הדירה. וכי מה כבר יכולתי לומר לבעל הדירה שעמד מולי ואמר: "גם לי יש חשבונות לשלם," והתחיל לדקלם את כולם. "את לא היחידה שלא משלמת ואצלי החובות רק נערמים. תביני גם…

לסיפור לשבת יש הפעם שני חלקים. הפרק הבא יפורסם בשבת הבאה. הסיפור הזה התגלגל תוך כדי כתיבה למקומות שהפתיעו גם אותי, ונרקם תוך כדי זכרונות שעלו לי ושירים שהקשבתי להם. הנה לפניכם הפרק הראשון בסיפורם של מתיאו ונלה "ריגושים." * * מיתרי ליבי                        …

לפעמיםאני מותשת מלהיותח ז ק ה . אני רוצה להניח את ראשיבשקע צווארך,להתחפר בומפני כל העולם. לתת לךלהוביל אותיכרצונך,למחוזותייך. ובשקטשתעניק ליאורידאת כל חומותיי. ב.א. מתיאו סבסטיאן אני אוהב את המסיבות של סטפאנו. אני לא נכנס מעולם לעומקם של עסקיו. יש אומרים שהוא שולט על העולמות התחתונים של העיר. אני מאמין שמה שאני לא יודע לא…

נעימה לי השיגרה, מטורפת כפי שתהייה, מלאה בפעילות לא מוכרת שנכפתה עלינו. אתה כל כך לידי, ועם זאת עסוק בעולם שלך רחוק משלי. מידי פעם מביט לתוך עיניי, מחייך אלי, אומר לי הכל בלי מילים. כל כך מדוייקת השתיקה בינינו, כל כך מלאה במילים, והן עוטפות אותי בשקט גדול. שיגרה של עולם מטורף ששונו בו…

כשזה מדובר בך,אין לי צורךלשחק משחקים. הרי אתה יודעשאני מסירה בפניךאת תחפושת הלביאה הלוחמת,ונשארת בבגדים התחתוניםשל חתולת הרחוב. זו שלא מהססת,להתפלש בחול,(של שפת הים,איך לא?) זו שלא צריכהמלון חמישה כוכביםעם מיטת אפיריון,אלא שמיכה של כוכביםמעל(בשפת הים….דה!) זו שאוהבתמיטה של צדפיםמסביבומנורה של ירח. כזו אניכשאני איתך.בשאר הזמניםאני לביאה לוחמת. ב.א.?