בר אבידן -מאמינה באהבה

מאורסת / מיתרי ליבי

 
*

‏"הוא נתן לי טבעת!". זה כל מה שכתבה בפייסבוק בצרוף תמונת אצבעה.
 
‏היא לא כתבה דבר על ההצעה המושקעת, על תזמורת הנגנים, הבלונים והפרחים.
היא לא כתבה על מילות האהבה שאמר לה, כי לא היה מה ‏לכתוב.
הכל נעשה לפי הספר.
הוא כרע ברך לפניה ושאל : "התנשאי לי?"‏
כמובן שלכולם היה מה לאמר על הטבעת
והאבן שנצצה יותר מידי,
או על ‏גודלה
או האם השקיע מספיק בה.
ואחר כך באו השאלות הענייניות.
כמה ‏מזומנים ואיזה אולם.‏

‏**‏


בתו שלש הרב התארסה.
 
היא לא קיבלה טבעת, כי אותה תקבל רק אחרי ‏שתקודש טבעת הנישואין על ידה.
כדי שיראו כולם, היא קיבלה שעון זהב ‏עטור יהלומים.
מהוריו היא קיבלה זוג פמוטי כסף מעוטרים,
ואילו הוא ‏קיבל סט ספרים המיועד לארון הקודש בבית שיבנו.
היו דיבורים על היכן ‏יגורו,
ועל ילדים
והיתה הסכמה ששנה ראשונה הוא ילך לכולל.‏

‏***‏


בתו של הצורף התחתנה.
 
היא חלקה איתו כבר בית שקנה לה אביה,
וחיתה ‏איתו כבר חודשים כזוג לכל דבר.
רק כאשר רצתה ילדים החליטו שזה ‏הזמן.
היא הזמינה אצל אביה טבעת דקה משובצת יהלומים קטנים,
וזוג ‏עגילים עם רסיסי יהלומים תואם.
לא היה לה צורך בטבעת עם יהלום גדול ונוצץ,
כי כולם כבר ידעו שזה עומד לקרות,
וגם כי כבר היתה ‏לה חנות מלאה בכאלה.‏

 

‏****‏


והוא,
 
הוא לקח חוט זהב ,
שילב בו את שמותיהם יחד,
והניח אותם על ‏ליבה.
יותר מזה לא היתה צריכה.‏
 

מוקדש באהבה למתארסים, למתחתנים ולאלה שיודעים מה היא אהבה ‏אמיתית.‏
 
 
יעל יהל
מיתרי ליבי