חודש: יוני 2020

זאק מלרון מבלה שעות רבות במשרדו. הסיבה לכך נעוצה לא רק בעובדה שהוא אוהב את העבודה שלו, אלא גם בשל העובדה שבאופן אירוני זהו האי השקט שלו. * הגורל כשהוא רוצה להפגיש בין שני אנשים יעשה הכל. כמו למשל יבטל נסיעות או יערוך מסיבות. אנסטסיה אישה בעלת נשמה חופשיה שמקיפה את סביבתה בשמחה. היא לא…

*היא* כל פעם כשהיה חוזר הביתה ואומר לך: "זה בשבילך," הייתה מתרגשת. לרגע לא עצרה לחשוב מה גרם לו ביום הזה, שאינו יום הולדתה, או יום נישואיהם, או חג, להביא לה מתנה. יום אחד בזמן הכי מפתיע ביום הולדתה דווקא, בשעה שהניח לעיני כולם על צווארה שרשרת זהב יפיפיה, הרגישה כאילו חבל חונק הונח עליה.…

אחת עשרה בלילה. היא עמדה בחדרה ופניה מסתכלות על החלון. היא לא הציצה מבעדו, רק בחנה את המסגרת ואמרה לעצמה שהיא שמחה עם העוזרת החדשה שיודעת לנקות באופן יסודי. ואז נשמעה טריקת הדלת. הוא עזב אותה. היא הסתובבה לחדר עמדה מול המיטה שיותר לא יישן בה איתה. היא ניסתה להריץ במוחה מה בדיוק קרה פה…

יום שישי אחרון של חודש יוני ואיתו עלה הסיפור לשבת הרביעי והאחרון לחודש זה. * כבר שנים שאליזבת עומדת בזכות עצמה. היא סיימה את האוניברסיטה, הקימה חברה מצליחה ועדיין היא לא מצליחה להשתחרר ממשא כבד שיושב על כתפיה. משהו שלא שיתפה בו איש, אפילו את חברתה הטובה קורה. היה משהו בלילה הזה שגרם לשתות את…

אחרי שנים שבנית חומות סביבך, לא סיפרת לאיש את מה שקרה, כעת כשאת בוגרת וזה עדיין בוער בך, רודף אותך בלילות, האם תבחרי לספר ביודעך שבכך תחריבי עולמות  של אלה שלא ידעו דבר, או תבחרי להישאר בשתיקתך לנצח? ב.א. אליזבת רוקפור * אני שיכורה לגמרי. אני נראית זוועה, איבדתי צלם אנוש. אני מחייכת חיוך עצוב,…

הם קראו לה "המטורפת." היא הייתה קמה פתאום ורוקדת לעצמה. התנועות שלה הפנטו את הגברים ואת הנשים כאחד. היא לא ראתה איש בשעה רקדה. היא שחררה את כל השדים שלה בשעה שרקדה. התנועות שלה העלו אותם ממעמקי גופה, מהמקומות הנסתרים והם ברחו ממנה דרך אצבעותיה. כאשר הרגישה שאינם בועטים יותר, נרגעה ושבה לעסוק במטלות יומה.…

  * ‏ ‏"הוא נתן לי טבעת!". זה כל מה שכתבה בפייסבוק בצרוף תמונת אצבעה.   ‏היא לא כתבה דבר על ההצעה המושקעת, על תזמורת הנגנים, הבלונים והפרחים. היא לא כתבה על מילות האהבה שאמר לה, כי לא היה מה ‏לכתוב. הכל נעשה לפי הספר. הוא כרע ברך לפניה ושאל : "התנשאי לי?"‏ כמובן שלכולם…

סקיי מורגן אני קוראת שוב את הפתק שהונח על השולחן שלי. המשימה היחידה שמתוכננת לי לבוקר זה משאירה אותי המומה. אני בוגרת תואר שני בהצטיינות. את העבודה עזבתי כי החלום שלי היה לעבוד בחברת ההשקעות "International Affairs" היוקרתית שממוקמת מול הבורסה בניו יורק. כדי לעבור לקבל את המשרה כאן עזבתי דירה מרווחת בבוסטון ועבודה ששילמה…

ליאו סקוט אם יש משהו שיכול להוציא אותי מדעתי אלה עובדים עצלנים. השניים האלה עומדים בלב המסעדה, מתלחששים וצוחקים. מין צחוק כזה מתגלגל. "היי את, אולי תואילי בטובך לבוא ולשרת אותנו," אני קורא לעברה בקול רם מספיק שתשמע, אבל לא חזק מידי כדי לא להפריע לסועדים האחרים. ועדיין המילים שלי מהדהדות וגורמות לכולם להפנות מבטים…