איך יכלה לדעת שהוא נשא אותה לאישה רק בגלל שהגיעה בזמן המתאים?
איך בכלל יכלה לדעת על ההסכם?
.. היא ..
היא באה מבית שבור, צפתה מהצד בגירושים המכוערים של הוריה, כשהיא ביניהם כקלף מיקוח שבעצם אין איש רוצה בו. בחלומה ראתה את עצמה חיה חיים של סינדרלה. דמיינה שיום אחד תכיר את הגבר שייכבש בקסמיה ויבנה לה ארמון. לכן מידי יום אחרי המקלחת של הבוקר השקיעה תשומת לב יתרה בהופעתה, הקפידה להתאפר, הדגישה את עיניה הגדולות ולא שכחה לבחור תכשיט שיתאים לבגדיה שאותם הכינה לילה קודם.
אין מקום שהגיעה אליו שלא סובבה ראשים. גם נשים התפעלות מהפשניסטה הצעירה. לא היה להם מושג שבגדיה נרכשים בחנויות יד שניה, והיהלומים המנצנצים על עורה, אינם אלה אבני קריסטל פשוטות.
לא הייתה לה אפשרות לממן את לימודיה באוניברסיטה. היא חלמה להיות עורכת דין ולעזור לאנשים להשכין ביניהם שלום. אפילו שקלה לרגע קט לעבוד כנערת ליווי כדי לממן את לימודיה. לבסוף צדה עינה מודעה של "דרושה מזכירה למשרד עורכי דין."
כשהגיעה לראיון התקבלה מייד. ברור היה לה שהופעתה החיצונית היא שהעסיקה את מי שראיין אותה יותר מהתשובות שענתה לשאלות ששאל. אבל לה לא היה איכפת. עוד יותר שימח אותה ללמוד ששלושה מבין חמשת השותפים, רווקים.
לא עבר זמן רב ובאחד הימים שנדרשה להכין את חדר הישיבות, ראתה את אחד מעורכי הדין יושב ומעיין בחומר. היא ידעה שהוא אחד הרווקים, אבל לא האמינה שהיא תעניין אותו. לכן לא הקפידה על התנהגותה ורכנה לעבר השולחן כדי להניח במרכזו חבילה של תיקים. כשהתרוממה חזרה הבינה שכל אותו הזמן הוא צפה בה, או יותר נכון במה שחשפה בשעה שרכנה כך.
היא מהרה לצאת מהחדר נבוכה, כיוון לא רצתה שיחשוב שניסתה למשוך את תשומת ליבו. הרעיון הזה כבר נראה לה פחות מושך. לא מערבים עבודה עם אהבה. אבל זה היה כבר מאוחר מידי.
הוא חיפש את קרבתה והתחיל לחזר אחריה. השקיע בה, קנה לה מתנות יקרות ונתן לה יד חופשית בכרטיס האשראי שלו. המלתחה שלה השתנה כפי שתמיד חלמה. חייה בהחלט השתנו וכשהייתה נכנסת לחנות בעלת מותגים הייתה יוצאת עם שלל שקיות.
הוא אהב את הטעם שלה בבגדים ,החמיא לה תמיד ופינק אותה ביהלומים ותכשיטי זהב.
לא עבר זמן רב והיא עברה לגור בביתו המפואר בו היה לה חדר ארונות גדול משלה. את בגדיה הישנים הניחה במקום נסתר רחוק מהעין. מדוע לא זרקה אותם, או לפחות תרמה? על כך לא הייתה לה תשובה. אולי כי בתוך תוכה ידעה…
*
.. הוא ..
היא הייתה בדיוק מה שהיה צריך. אישה בעלת הופעה מרשימה שתייצג אותו בכבוד. הוא נהג לקחת אותה לאירועים חברתיים שונים ונהנה לראות את המבטים שטופי הזימה שהביטו בה הגברים האחרים. היא מצידה לא ראתה איש מהם רק אותו. היה זה רק טבעי שהוא יישא אותה לאישה. ואכן כך קרה. זו הייתה אחת החתונות המדוברות בעיר.
היא מצידה זכתה במה שהיא רוצה, כך האמין, והוא זכה לשקט. כעת משמילא את חלקו בהסכם, הפך לגבר נשוי כפי שהתחייב, העניק לו אביו את המניות שלהן כה ציפה במשרד עורכי הדין המפואר שלהם.
משהושלמה משימתו הוא התחיל להתרחק ממנה. לאט לאט הפסיק לשים לב לפרטים הקטנים. לו היה שם לב לכך היה רואה שגם היא התרחקה ממנו.
.. היא ..
היא התחילה לצאת עם חברות לבתי קפה ולפאבים גם בשעות הלילה. הפעם הגיעה לשם כאישה עשירה וגברים נמשכו אליה כמו פרפרים לאש. בתחילה סרבה. אבל ככל שהוא התרחק ממנה, כך הייתה צמאה לתשומת לב ובעיקר למגע.
כך קרה שיום אחד מצאה את עצמה נסחפת עם גבר זר בחדר שירותים אפל באחד הברים. שוב הרגישה חשובה ומושכת. אך רגע אחריי שהכול נגמר נגעלה מעצמה. מיד כשחזרה הביתה נכנסה למקלחת ושפשפה מעצמה כל זכר למה שקרה.
אומרים שהפעם הראשונה הכי קשה. וכך היה.
ההרגשה שהתעוררה בה אחריי לא מנעה ממנה להיסחף לדקות אסורות עם גברים לא מוכרים.
ויום אחד החליטה שאיננה יכולה יותר.
היא נכנסה לחדר הארונות שלה, הורידה מעליה את כל התכשיטים, הכניסה אותם לכספת, והוציאה את בגדיה הישנים ממחבואם. היה בהם עדיין ריח של מבשם הכביסה בו כיבסה אותם בפעם האחרונה. הייתה לה התלבטות ולבסוף היא בחרה במכנסי ג'ינס צמודים, וחולצת מיזע גדולה מעט. בנוסף הוציאה מהשקית את תכשיטיה הישנים, ענדה זוג עגילים צמוד לאוזן, וטבעת פשוטה במקום טבעת היהלום והנישואין שעל אצבעה.
"החל מהיום את בחופשה בתשלום," כתבה לעובדת משק הבית והתחילה לנקות את הבית בעצמה.
לא היה לה מושג שכל אותו הזמן הוא עומד וצופה בה מרחוק. כשם שלא ידעה שהוא צפה בה לאחרונה בשעה שנכנסה עם גבר זר לתא השירותים המרווח בבית המלון בעיר.
כשסיימה לנקות את הקומה התחתונה עלתה למעלה לשטוף את עצמה. כשיצאה מהמקלחת קלטה בזווית עין על השידה ליד מיטתה אגרטל ובו וורדים אדומים. היא התקרבה להריח אותם וראתה פתק:
"אבוא בשבע לאסוף אותך לדייט. רק את ואני."
חשש התגנב לליבה ממה שיש לו לאמר. אולי מישהו גילה לו? אולי נמאסה עליו?
*
.. הוא ..
הוא הקדים לבוא. השקיע בלבושו, התגלח למשעי והתבשם לכבודה.
כשהוא אוחז בידה ביושבם בשולחן פינתי מוסתר מעיניי כל אמר לה שהוא יודע הכל. כמובן שהודה שהאשמה בו. כעת משאמר לה זאת פתח בפניה את ליבו וסיפר לה על התנאי של אביו להעניק לו את המניות תמורת הבטחה שלו שיקים בית, ועל כך שבחר בה כדי לזכות בהבטחה.
"עכשיו ההחלטה בידיך," הוא אמר לה, "עכשיו שאת יודעת הכל. האם תהיי מוכנה להמשיך להיות איתי או תבחרי בחופש?"
היא הביטה בו כל אותו הזמן. כל משפט שאמר לה עורר בה סערה גדולה. זו יכלה להיות הדרך שלה לצאת מהנישואין האומללים האלה. בלי הסברים, בלי התנצלויות. ואז הביטה לתוך עיניו וידעה את התשובה.
סוף סוף חלומה התגשם.
יעל יהל
כותבת מהלב❤️
סיפור אמצע השבוע
19.11.2019
כל הזכויות שמורות©