בר אבידן -מאמינה באהבה

חלון פתוח

חלון פתוח…

?

הוא עזב אותה למען אחרת.
בימים הראשונים היא ישבה ובהתה בקירות.
אחר כך אספה מעט את עצמה וחזרה לעבודה.
היא שכחה להתאפר, לא תמיד הסתרקה.
לפחות הצליחה לגרור את עצמה להתקלח.
אחר כך הגיעה התקופה של הכעס.
על הבגידה שלו.
על הפרת ההבטחה שהיא שלו לנצח.
היא ישבה עם עצמה וחיפשה בה את הפגמים.
היא מצאה הרבה.
וכשזה קרה היא פתחה את חלונות הבית,
נתנה לוילונות לנוע בפראות בשל הרוח שחדרה לבית,
היא ארזה את שארית בגדיו,
מיינה את חפציו,
כמעט התפתתה לפזר אותם עם הרוח
אך לבסוף ארזה אותם ושלחה לחבר שיביא לו.
היא התחילה להחזיר לבית את עצמה.
את הצבעים הרכים שהיא אוהבת,
את המוסיקה שהייתה מאזינה לה לפניו,
אפילו את האוכל שאהבה לפני שהכירה אותו.
היא נרשמה לחוג ציור שחלמה עליו מזמן,
והציורים שלה עזבו לאט לאט את הצבעים הכהים
ובמקומם באו אלה שהפיצו הרבה אור.

?

ואז התחילו המסרים להגיע ממנו.
הוא עשה טעות,
הוא מתגעגע,
איך לא ראה כמה היא הנכונה לו.
האמת היא שהיא מאד התרגשה.
הוא בחר את המילים שחיכתה לשמוע חודשים רבים.
לבסוף היא נתנה לו לחזור.
וכשחזר הוא היה כל כך זר לה,
כל כך לא התאים למי שהיא,
והיא ביקשה ממנו שיעזוב.
"אני כבר לא מי שהכרת," אמרה לו בפשטות.
ביום למחרת השמים לא נפלו,
והשמש שוב האירה,
ורק הלב שלה
הרגיש לה קל יותר.
ויותר לא חשבה עליו יום נוסף.

???

יעל יהל

כותבת מהלב

סיפור שישי

1.11.2019