חודש: מאי 2019

טקסס כמה רחוק נראה לי יום אתמול. כאשר צלצל אליי דן מנור והזמין אותי לבית הוריו לא התחשק לי לבוא. אני באמצע פרויקט, ואת השעות שאינני מתכנת בהן אני מעדיף להעביר במשחק מחשב כדי לרוקן את הראש ממחשבות. "אתה חייב להתאוורר," הוא אומר לי. הוא יודע בדיוק כמה קשה אני עובד, כיוון שהוא עובד אצלי.…

ויליאם כאשר סוניה מודיעה לי שיש לי שיחה אני כועס. איך היא לא מבינה שאני לא רוצה לדבר כעת עם אף אחד. "זו מייגן," היא אומרת לי. "תעבירי לי את השיחה," אני מבקש. אני לא יודע מה לצפות. מה עוד יש לה עוד לירות עליי? "למה לא סיפרת לי שהפסדת את הפרויקט של בית החולים?"…

קיילן  "המנקה עזבה," אני כותב לרוברט, "לטיפולך." הוא מרים אליי טלפון מיד למרות שסוף שבוע כעת. "זה בטח בגלל החוב שלה," הוא אומר, "אני מצטער שסיבכתי אותך איתה." אני לא רוצה לאמר לו שאני יודע שהיא לא היתה חייבת לו סנט. אני לא אומר לו גם שאני רואה בו אחראי על החוב הזה והוא ינוכה…

מיה  "דברי מיה," אומרת לי אריאל, "אני רוצה שתוציאי את הכל החוצה עד שלא יישאר בך כלום מהתקופה החשוכה הזו." אני נאנחת. "את צודקת. אולי אני באמת צריכה להקיא ממני את כל השבועות האלה. את מבינה שזה לא פשוט עבורי לדבר על זה. תהיי סבלנית איתי. תני לי לספר בקצב שלי." "אני רוצה שתדעי שאני…

מיה "אני מבינה שלך אני לא חייבת דבר. אין לך מושג איזו טובה עשית לי," אני אומרת לרוברט, "עזרת לי לצאת מהבור בו הייתי שקועה." ברור לי שלרוברט אין מושג על מה אני מדברת. אני משאירה אותו להרהר בדבריי בשעה שאני יוצאת לשאוף אויר צח בחוץ. אם יש משהו שמרגיע אותי הוא לטייל בגן, ביחוד…

קיילן אני חוזר הביתה עייף. העומס בעבודה גדול. לא פשוט לעבוד עם אבא שלך ושני אחיך. ביחוד אחים שלא תורמים הרבה לעסק. "הם גדלו כמוך לתוך העסק," אומר לי אבא, "אין מה לעשות. לא כולם כמוך." אני נכנס הביתה חולץ את נעליים. ריח נעים של מבשם שאינני מכיר עוטף את הבית. אני ניגש לחדר המשפחה היכן…

הסיפור נקרא במקור "התחלה חדשה" ונכתב כסיפורה של מיה. הוא אמור היה להיות סיפור בודד. היה לי פחות או יותר רעיון איך יתחיל ואיך יגמר. לא תכננתי שהסיפור יהיה סיפור בהמשכים, אך הסיפור הוביל אותי אחרת. לא יכולתי לקצר אותו ולחתוך במילים. הרגשתי שאני נסחפת איתו ויש לי עוד ועוד מילים. * * *  לורד…

קייל אנחנו מביטים בתמונות ולא מאמינים. פרופסור רולין בכבודו ובעצמו מסתובב בתוך המרפאה. אין ספק לפי ההתנהלות שלו שהוא מכיר את המקום היטב. "אין לי מה לאמר לך," אני אומר לג'יין, "המום זו מילה קטנה מידי לתאר את מה שאני מרגיש." "אני חושבת על אבא שלך," אומרת ג'יין, "הוא חבר טוב שלו." "האמת שאני לא…