בר אבידן -מאמינה באהבה

נובמבר 10 2016 12:35

הגוף שלי ידע

שום דבר בתחילתו של היום, או במהלכו ,  לא יכול היה להעיד על מה יהיה בסופו.

התנועה התנהלה באיטיות ביום החורפי ההוא. הכביש אך זה עתה פונה משכבות השלג הרב שירד. היא כל כך השתוקקה להגיע הביתה, לפשוט את בגדיה ולצלול לאמבטיה חמה ומפנקת.

היא לא הבינה מאיפה באה פתאום הטלטלה והרעש הנורא אחריה.היא שמעה אנשים מזמזמים כמו דבורים מסביבה,ואזניה צפצפו ללא הפסק. היא לא יכלה לשאת את הכאב הנורא הזה ועצמה את עיניה.

רעש המכונות המצפצפות החריש את אזניה ואיתו שוב חזר זמזום האנשים. היא פקחה את עיניה והבחינה במטושטש בדמות יושבת לידה. לאט לאט נעלם הערפל סביב עיניה והיא ראתה את הגבר היפה הזה, בעל העינים המדהימות מסתכל אליה בדאגה. אי שם במעמקי הכרתה היה לה איזה זכרון מעורפל של העינים האלה המתבוננות בה, בשעה שישבה קפואה ברכבה שהתרסק כליל.                                                                                

היא הביטה בעיניו היפות והמילים נטלו ממנה.  היא לא ידעה מאיפה להתחיל, היא לא הבינה מה בדיוק קרה לה. היא נסתה בכל כוחה להזכר מיהו, אבל שמו לא עלה בזכרונה. היא שמה לב שהיא לבדה בחדר, לבד עם הגבר היפה הזה.

לבסוף אספה מילה למילה ואמרה לו "ספר לי". היא ראתה כל הזמן את האחיות נכנסות, מצחקקות ויוצאות כל הזמן, כמו תור של נמלים אחד ארוך. הוא סיפר לה על התאונה שארעה לפני ימים מספר,כתוצאה מנהג אחד לא זהיר, שבדיוק ברגע הלא נכון איבד שליטה והתרסק לתוך רכבה.

היא שאלה "מה קרה לו?" והוא ענה לה, מעט בכעס, שההוא יצא אפילו בלי שריטה.

היא ניסתה להתרכז בדבריו, אבל ריח חומרי הניקוי החריפים גרמו לה לבחילה נוראית והיא אמרה לו "הריח נורא". הוא אמר לה שמיד יבוא, ויצא וחזר. היא לא הבינה איך, פתאום החדר התמלא  במבשם של פרחי היסמין.

היא התביישה לאמר לו שהיא מכירה אותו אבל לא זוכרת.

היא נזפה בעצמה בתוך מוחה "איך את יכולה לשכוח גבר כזה מדהים" והוא כאילו שמע אותה ואמר לה "בדיוק עברתי ממולך כאשר ארעה התאונה. היה קשה לטפל בך כי כולם התגודדו סביבי".

היא לא הבינה מדוע סביבו, אבל שתקה. התנועה הבלתי פוסקת של אנשי הצוות הרפואי שנכנסו, צחקקו ויצאו גרם לה לחוסר שקט, והוא ראה ואמר לה "אני מתנצל, קשה לקבל פרטיות כאשר אתה שחקן בעיר הזאת." והיא הבינה מיהו , אבל עדיין חסרה לה חתיכה בפאזל הזה.

"ואני" היא התחילה לאמר, רוצה לשאול "ומה אני בשבילך" אבל התביישה ושתקה. הוא חייך אליה וסיפר שליווה אותה עם האמבולנס לבית החולים ונשאר לוודא שהיא בסדר, ואחר כך בא לראות מה איתה, ולבסוף נשאר כי פשוט התאהב בה.

בר אבידן

מאמינה באהבה

נובמבר 10 2016 12:35