היא רבה עם כל העולם.
איך הם לא מבינים אותה?
?
אימא שלה-
רק נותנת לה כל הזמן עצות בקשר לבחורים.
פוסלת כל אחד שהיא כן חושבת שאולי יכול לקרות ביניהם משהו,
ומנסה לשדך לה כאלה שממש, אבל ממש, לא הטעם שלה.
?
ואחותה?
היא תמיד מדברת נגד.
נגד הגברים.
(ובינינו היא חושבת שאולי היא בכלל לא אוהבת אותם, אלא..)
נגד העבודה שלה.
(כי לאחותה עבודה מכובדת כמזכירת עורך דין, ואילו היא סתם 'מלבישה בתים.')
נגד החברות שלה.
על כל אחת ואחת מהן יש לאחותה מה לאמר.
(כאילו ששלה טובות יותר.)
נגד הלבוש שלה.
כאילו שאחותה מתלבשת לפי שיא האופנה הישר מפריז,
ואילו היא לובשת בגדים מהמאה הקודמת,
מה שממש לא נכון.
כי דווקא היא ולא אחותה קונה בחנויות מותגים.
היא יודעת שיש לה טעם טוב,
לא סתם היא מעצבת בתים.
?
גם בנות המשפחה האחרות,
מלאות ביקורת עליה,
שהיא כזאת, וכזאת, וכזאת.
?
רק אבא שלה
שותק.
פעם היא שאלה אותו למה הוא שותק?
למה הוא לא קם להגנת בתו הקטנה.
אביה הביט בחשש לצדדים,
וסימן לה לשתוק.
"את רוצה לסבך אותי עם אימא?"
הוא נאנח.
"זה אני שצריך לחיות איתה."
?
בסוף זו היא שרבה עם כולם,
לפחות כך הם אומרים.
?
?
?
יום אחד היא פגשה גבר בבית קפה.
הוא הביט בה ארוכות וחיוך נעים על פניו.
היא הביטה לאחור והייתה בטוחה
שהוא מחייך אל מי שיושבת מאחוריה,
אבל מאחור היה רק קיר לבן
ותמונות משנות החמישים.
הוא דווקא נראה טוב,
הגבר לבוש לפי צו האופנה.
היא שמה לב לכך שהוא מגולח
וכששאל האם הוא יכול לשבת לידה,
הריחה שהוא משתמש במי גילוח
בעל ניחוח נעים.
הוא דיבר על החיים,
ועל בדידות,
אך בעיקר,
התעניין בה.
היא צפתה שיתחיל לבקר אותה,
על שעשתה כך,
או אמרה כך,
או הגיבה כך,
אבל זה לא קרה.
להיפך,
הוא רק החמיא לה,
ואמר לה שהיא מאד מיוחדת.
לא רק,
הוא אמר שהוא חייב לחזור לעבודה,
אבל ישמח להפגש איתה בערב.
היא נשארה לשבת שעה ארוכה אחרי שעזב.
היה לה קשה להאמין
שלא הייתה לו מילה רעה אחת
לאמר לה.
זה נראה לה לא מציאותי.
עברה בה המחשבה
שאולי היא חלמה אותו.
היא כל כך התרגשה
שהוא לא מבקר אותה,
שהוא לא מצא בה פגם,
שביקשה לשמר את הרגע,
והזמינה עוד ספל קפה,
ועוד אחד.
והוסיפה גם כריך
כי נעשתה רעבה.
וכאשר הגיע הספל השלישי
הונח לידו זר פרחים לבן.
היא הרימה עיניה וידעה
שהוא שב אליה.
וידעה
שלא משנה מה שיהיה,
ומה יאמרו,
ומה יגיבו,
היא יותר לא תריב
לעולם.
? ? ?
יעל יהל
מיתרי ליבי