בר אבידן -מאמינה באהבה

ריחות / מיתרי ליבי

 

הוא יכול עדיין לשמוע את הצעקות של אביו בשעה שפניו האדימו מכעס:

"למה לא הרחת את החלב?!"

הוא יכול לראות לנגד עיניו את אימו מתכווצת ואומרת: "אבל הרחתי."

היה ברור לכולם שהיא עונה לו כי היא מפחדת מהמכה שתנחת עליה

אם תאמר לו שלא.

"אני רוצה לראות," היה אביו אומר ומאלץ אותה להריח.

אימו גייסה את כל כוחותיה והריחה את הריח החמוץ.

"אולי זה גבולי," הייתה עונה ומרגישה שעוד רגע היא מתעלפת,

ועוצמת עיניה כי ידעה שבכל מקרה כף ידו תנחת על לחיה בסטירה מצלצלת.

הוא חושב שהפחד הוא זה גרם לו להתחיל להריח.

 

?

הפעם הראשונה שהיה עם אישה, הייתה בגיל מאוחר יחסית.

טוב, יחסית לחברים שלו שהתרברבו כל הזמן על הכיבושים שלהם,

וזרקו באוויר שמות של הבנות ש"נותנות."

מה שראה בבית בהחלט לא גרם לו לרצות לנסות.

כאשר בכל זאת החליט ללמוד מה זה להיות גבר,

הוא בחר את היפה מכולן.

זו שרק המחשבה עליה גרמה לגוף שלו להתעורר בשנייה.

הוא כל כך היה מרוגש, ואפשר להבין שכן זו הייתה הפעם הראשונה שלו,

ששכח להריח.

טעם שפתיה היה טעים כדבש, ולשונה שחדרה לפיו הטריפה את דעתו.

היא בהחלט ידעה מה היא עושה.

המחשבה הזו פתאום קצת הרתיעה אותו והחזירה אותו לריכוז.

והוא נזכר. הוא שכח להריח!

הוא הסניף את צווארה שהיו  עליו טיפות אחדות של בושם זול ודוחה,

וזה הספיק לו כדי להביט בה בשאט נפש ולומר לה:

"מצטער, את לא עושה לי את זה." 

?

מאז כבר לא היה בררן.

כל פעם שקם עליו יצרו היה מחפש את פורקנו מנותק מכל רגש.

 

?

באחת מטיסות העסקים שלו נכנס כהרגלו לרכוש לו

בקבוק ויסקי משובח.

הוא הריח אותה עוד לפני שהתגלתה לפניו.

"יש לנו מבצע של 3+1 לבשמים לאישה," היא אמרה לו בקול

מתקתק.

היא בהחלט הייתה אישה יפה ומושכת. הוא שאף אליו את ריחה

מה שגרם לו ללכת  אחריה לדוכן הבשמים.

"מה היא אוהבת האישה שלך?" שאלה אותו.

"מה את אוהבת? ומתי את מסיימת?" שאל אותה והיא צחקקה.

"אתה יודע שכל בושם צריך להתאים לעור המסוים של האישה.

אותו בושם נהדר יריח נפלא על אחת ויסריח על האחרת.

אתה לא יכול לקנות סתם כך," אמרה לו.

"אם כך למדי אותי," אמר לי.

היא לימדה אותו בסבלנות רבה על סוגי הריחות השונים,

מהמתקתקים ועד לעדינים. על ריחות החורף וריחות הקיץ.

ובסופו של דבר הוא קנה קופסאות של בקבוקים קטנים של בשמים.

חלקם היו מהיקרים ביותר וחלקם מאד זולים.

"אתה כבר תדע למי מהן לתת מה," אמרה לו עכשיו כשסיפר

לה הכל, לפני שהסתגר איתה באחד מחדרי השרות והודה

לה כשהביא אותה לשיאה.

 

?

יום אחד החליט שהגיע זמנו להתיישב.

הייתה לו חברה כבר תקופה די ארוכה.

הוא עייף מלהריח נשים, לפזר עליהן בשמים.

הוא עשה מעשה והלך לקנות לה טבעת.

בלילה לאחר ארוחה דשנה במסעדה כרע ברך לפניה,

אבל רגע לפני שענד את הטבעת  על ידה,

הריח את ידה מתוך הרגל.

הוא קם מייד על רגליו והודיע לה שהוא נפרד ממנה.

היא נשארה המומה, שכן כבר כרע על ברכו לפניה.

"היית עם גבר אחר," הוא אמר לה בשעה שהריח

בושם חדש שלא הכיר.

וכי מה יכלה לומר לו. הוא צדק, ולכן שתקה.

 

?

הוא הגיע הביתה עצבני.  

הוא חזר להיות הצייד שמכור לנשים.

והוא הריח אותן וידע בדיוק איזה בושם להתיז עליהן

שתהיינה בדיוק כפי שהוא רוצה.

העבודה שלו לא דרשה תשומת לב מיוחדת , לא היו לו שעות עבודה תובעניות.

וכך קרה שהזמן עשה את שלו והוא התעייף מהמרדפים.

 

?

בוקר אחד בקושי קם.

הוא הבין שהוא צריך לשנות את דרכיו.

קשה היה לו להיגמל באחת ולכן החליף את המפגשים

בשיחות ברשת החברתית.

גם שהשיחות היו נעימות לו תמיד היה מבקש לדעת

באיזה בושם היא משתמשת.

הוא חייך למראה הבשמים שקיבל כתשובה ולמד

עם מי מהן הוא רוצה להשתובב במילה ועם מי עדיף

שלא ידבר יותר.

 

?

"ובמה אתה משתמש?" שאלה אותו מישהי .

"לא ענית לי," הוא ענה לה.

"גם אתה לא," ענתה.

"את מאלה שאוהבות להריח?" שאל אותה בסקרנות.

"כן ולא," היא שאלה.

הוא לא ידע מה לענות לה, ושלח לה סימן שאלה.

"וורדים למשל, כן," היא עונה לו.

התשובה שלה הפליאה אותו. היא בהחלט סקרנה אותו.

"למה דווקא וורדים?" הוא שאל אותה.

"אתה לא יודע שכדי למצוא שקט עליך לעצור מידי פעם ולהריח את הוורדים?" ענתה לו.

"הבנתי," הוא אמר לי שהרהר דקה ארוכה במילותיה.

"אבל מה נוגע לבושם. עדיין לא ענית לי?" שאל אותה.

"לו הבנת באמת בבשמים לא היית שואל, היית יודע

שכל בושם מתחבר על כל אחת אחרת," ענתה לו.

"את הראשונה שמבינה," הוא ענה לה.

?

עוד לפני שנפגשו הוא ידע שהיא אחת.

היה לו ברור שאין לו צורך להריח,

ידע שהיא תהיה מבושמת במידה נכונה,

ובכל זאת לא התאפק ונשבה בקסמיה.

היא חייכה למולו.

הוא הביט בה בשאלה.

"מה גורם לחיוך היפה שלך?"

והיא סיפרה לו על מבחן הריח.

"כשהייתי קטנה אמרו לי להריח כל דבר,

לפני שאני אוכלת,

לפני שאני משתמשת בו."

הוא היה המום.

מסתבר שישנם עוד אנשים כמוהו.

"אבל יום אחד הבנתי," היא המשיכה,

"שזה רק מפריע לי לראות את העולם כפי שהוא.

הרי לא הכל מושלם.

זה היה נחמד לשמוע את המילים ממנה,

אבל לא הסביר לו מדוע חייכה.

"אבל כאשר פגשתי אותך, אחרי ימים רבים שדיברנו

אחרי שהלכתי שבי אחרי המילים שלך,

חשבתי שלא יכול להיות שאתה כזה מושלם.

אז נזכרתי במבחן הריח…"

"ו…?" הוא שאל.

"כפי שאמרתי לך אותו בושם מפיץ ריח שונה על כל

אדם, ושלך רק מספר לי שאתה האחד שאני מחפשת."

 

? ? ?

 

יעל יהל

מיתרי ליבי©

פורסם בבלוג שלי באתר

https://baravidan.com

 

instagram.com