בר אבידן -מאמינה באהבה

אני עוטה על עצמי מסיכה,
יוצאת לשוטט בעולם.
המסכה הזו מגינה עליי מפניך
ומפני אחרים.
אתה אומר שאני אטומה,
שליבי נעול.
לו היית יודע
את הקוד הסודי לליבי,
לו היית יודע
מהי האבן הנכונה בחומה שיצרתי,
היית יכול להסיר אותה,
והיא כבר היתה ממוטטת
את כל האבנים מסביבה.
אבל אתה מנסה לחדור אותה בכח,
ורק מחזק אותה יותר.
מילים הן כח,
השתיקות בונות אותי,
ומילותייך הורסות אותך בי.
אך עם חלוף הזמן
אני מגלה שהמסכה שעליי
מסתירה גם לי
את העולם
ואותך.
ב.א