בר אבידן -מאמינה באהבה

בלילה שנהרג הוא בא אליי בחלומי וביקש שאבוא אליו.

"תבוא אתה," עניתי לו, רק בגלל שהוא עמד בראש הגבעה ואני למרגלותיה.

"אני לא יכול, אני צריך אותך. בואי," הוא הושיט יד לקראתי.

כשקמתי בבוקר חשבתי לעצמי 'איזה חלום ממש מוזר.'

הייתי אז בביקור משפחתי בניו יורק והתקשרתי הביתה בחשש.

מילה לא נאמרה לי עד שחזרתי לארץ כמה ימים מאוחר יותר.

אני זוכרת שהייתי באופוריה וסיפרתי בהתרגשות את חוויותיי מעבר לים.

"הייתה תאונה," אמר לי אבי, ואני רק רציתי להגיע הביתה, להחליף בגדים

ולנסוע אליו לבית החולים.

לא הבנתי. איך יכולתי להבין?

גם לא כשעמדתי, ביום השלושים למותו, מול קיברו המכוסה באבן הנושאת את שמו.

מ' שרת בחיל הים. נהרג באימון צלילה

בן עשרים ואחת היה במותו.

בר