יום שלם
אני מנסה לכתוב לך
כמה מילים,
ולא מבינה
מה מעציב אותי כל כך.
הרי לא לי
נעלמת.
הרי אמרת
שאתה עוזב.
הרי הודעת לי
איפה אתה,
שלא אצטרך
לחפש.
ואמרת שעכשיו
שאני פה,
אינך צריך להשאר שם עוד.
השעות עברו להן,
ורק בערב הבנתי.
זו לא ספירת שעות
של אי קיומך,
שנספרות לי בראש הרשימה.
אלא
אילו המילים היפות
שכתבת לי
שאינן עוד.
ב.א.