דמייני…
תארי לך,
שאתם יושבים עם חברים.
ידו מונחת
על גב הכיסא מאחורייך.
הוא נוגע בעורפך
במין תנועה אגבית שכזו,
מרפרף באצבעותיו על עורך.
את מציצה בו
ורואה שכולו מרוכז בשיחה עירנית
עם הגברים שבחבורה,
ועיניו לא מביטות בך.
את יודעת שאת לא מדמיינת
את המגע הנעים שלו
על עורך.
את לא רוצה שחברותייך יראו
מה הוא עושה לך.
אמנם אינך יכולה לשלוט
במה קורה לך בפנים,
אבל את משדרת עסקים כרגיל.
ורק את,
וגם הוא,
יודעים איזה בעירה
מתחוללת לך בפנים,
כזו שיכולה להבעיר עיר שלמה.
עכשיו…
תארי לך
שהוא כלל לא נוגע בך.
הוא גם לא נמצא במרחק נגיעה.
הוא מתפשט מולך,
לא מבגדים,
אלא מחומות.
הוא מתגלה לפניך
במערומי נפשו.
את יודעת שידך נגעה בה,
בנשמה שלו.
האם את יכולה לתאר
מה את מרגישה
כשהוא עירום כך לפנייך?
אני מדמיינת אותי,
אותו,
ועדיין לא מוצאת מילים
להגדיר את התפרצות הלבה הזו,
ומה זה עושה לי.
ואת?
בר?
#בתשוקתי_בר_אבידן