היא הרגישה שהיא נחנקת,
הרגישה שאם לא תצא
היא תאבד את שפיותה.
"בוא איתי,"
ביקשה ממנו,
למרות שידעה-
זה הוא שמערער אותה.
הוא הביט בה במבט כזה
שאומר:
"את רצינית??"
"בבקשה,"
היא ביקשה
ולא ידעה למה,
שכן ממנו היא רצתה להתרחק.
לבסוף משכה בכתפיה,
לבשה את הסוודר,
ויצאה לשוטט ברחובות.
"קר בחוץ,"
הוא קרא אחריה,
אבל היא העמידה פנים
שלא שמעה.
היא רצתה לומר לו:
"לידך קר לי יותר,"
אבל שתקה.
היא יושבת שעות על הספסל בגן
כמה צעדים מביתה
ונושמת אוויר מלוא ריאותיה.
היא יודעת שתצטרך לחזור הביתה,
לחזור אליו,
אבל היא רוצה עוד קצת
לנשום שפיות.
בר?