מה שמילים של אחרים
גורמות לי לכתוב…
*
יש מי שיודע
להדליק את האש
במילים שאינן נמצאות אפילו
בתחתית הלקסיקון.
כאילו אם לא יאמר אותן
לא תתעורר התשוקה,
הגוף לא יגיב.
רק כך.
ולכן,
כשם שהאש מתפרצת
במהירות,
כך היא נעלמת.
*
יש מי שמתבייש,
רומז בשפה גבוהה
את רצונו,
צועד על קצות אצבעותיו,
ומה שקורה,
קורה בלחש,
וכך זה נגמר.
*
אני אוהבת
את העיניים המדברות,
את המגע המרפרף,
המסמן כוונות,
את הנחת היד על הלב,
מין מחווה שאומרת –
"תראי מה אני מרגיש,"
עצימת העיניים,
עם סימן קל של חיוך,
ורק אז,
כשפתיים נוגעות בשפתיים,
הידיים נשלחות
והכל סוער מסביבך,
עד שאת נרגעת,
עד שהוא.
בר
22:00 מהצד השני של האוקיינוס