אתה בוחן את גבולותיי,
שב ובועט בי.
כמו גלי הים בסערתם,
המכים על החוף,
פולטים מתוכם צדפים מתים,
שאין יותר צורך בהם,
לאחר שהים בלע
את תוכנם.
אלא
שהים כשהוא רגוע,
יכול להכיל כאבים ושמחות
ולחבק בדרכו.
ואתה?
ב.א.?
בר אבידן -מאמינה באהבה