"את הירח,"
הוא אומר לי,
"מאירה את לילותיי,
מחממת
את החושך,
מושכת אלייך
את כוכבי המרום
ועיניי נשואות אלייך."
"בעצם,"
הוא אומר לי,
"ירח נראה לי
קר,
מרוחק,
עצור."
ממש לא את.
את הלבנה.
ב.א. 
בר אבידן -מאמינה באהבה
בר אבידן -מאמינה באהבה