לא חבל?

"זה לא ילך בינינו,"
הוא כתב לה בהודעת טקסט קצרה.
"התקדמתי הלאה,"
הוא כתב לה,
"תתקדמי גם את."
"עוזב היום את העיר,"
הוא הוסיף וחתם,
"אני."
*
את ההודעה היא קיבלה
כשפתחה את הנייד שלה,
מיד שנחת המטוס בשדה התעופה.
בעצם היא כבר ידעה.
בעצם לא היה לה איכפת.
*
היא אספה את מזוודתה
ויצאה דרך שער היציאה.
הוא חלף על פניה לכיוון הטיסות
הממריאות.
לרגע לא שמה לב
ופתאום קלטה את דמותו.
היא הסתובבה לאט לאחור
וראתה אותו עומד ובוהה בה.
*
"זו את,"
הוא אמר לה.
"התגעגעתי,"
הוא אמר לה,
כאילו לא שלח לה דבר.
היא שתקה מולו.
מה כבר היה לה לומר לו?
*
הוא חזר והלך לקראתה,
צמצם את הרווח ביניהם.
כשעמד מולה אמרה לו:
"תאחר לטיסה, חבל."
"חבל?"
הוא שאל.
היא רק הביטה בו לשניה
ואמרה:
" אני חייבת ללכת."
*
ברור שהייתה חייבת.
היא לא רצתה שיראה את דימעותיה
שאיימו להתפרץ לידו.
ב.א.