אקדח בידה (יולי 2021) מיני סדרות

אקדח בידה 20 – סנטור דה לוצ'י

on
דצמבר 1, 2021

מת'יו קנדי

"אני סומך על חיסיון עורך דין לקוח," כך מתחיל הסנטור דה לוצ'י את שיחתו איתי.

"אני אספר לך את האמת ואתה תמצא דרך לחלץ אותי מהתסבוכת. רק דבר אחד אני דורש ממך והוא שאיש לא ידע שאתה הוא המייצג שלי.

"אני דורש לדעת למה," עניתי לו בלי מורא.

"כי ככה אמרתי," הוא אמר והתקרב אליי בצורה מאיימת, "כי ככה אני רוצה."

"אתה לא יכול לכפות עליי לייצג אותך," אני עונה לו בלי למצמץ.

"באמת?" הוא מגחך, "עוד נראה."

איך יכולתי לדעת שהוא יגע בבטן הרכה?

כאשר הגיעה התביעה מצעירה אלמונית שאני אביה בנה, יכולתי לחשוף את האמת.  לאמר שעברתי תאונת דרכים  ואני חסר יכולת להביא ילדים לעולם.

**

לידת בני קרתה לפני התאונה שהותירה אותי חסר יכולת לתפקד כגבר.

כאשר מרגרט הודיעה לי שהיא בהריון ואין לה כוונה להפסיק את ההריון, נאלצתי להסכים כדי שלא תחשוף שאני…איך לאמר זאת… חסר יכולת.

הרופא טען שזה פסיכולוגי, ואילו אני אחרי כמה נסיונות כושלים העדפתי למנוע ממני וממנה את מפח הנפש..

זה גם מה שדחף אותי להראות עם נשים יפות, והשמועות על חוסר נאמנותי פרחו בכל מקום. כמובן שלאישה עצמה הייתי מראה בסוף שהיא פשוט לא מושכת אותי.

**

"כמובן יש דרך לצאת מהסיפור הלא נעים הזה," רמז לי הסנטור, אבל אני לא נכנעתי.

"אני יודע שלא רק שלא זיינתי אותה, אלא אף פעם לא יצאתי איתה.  היא ממש לא הטעם שלי," עניתי לו באדישות, "בדיקת הדי.אנ.איי. תוכיח את זה בקלות ואני אדאג לכך שהיא תשלם לי מיליונים על פגיעה בשמי הטוב."

האיום שלי עשה את שלו והתביעה נמשכה באותה מהירות שהוגשה.

הסנטור, שהיה נואש לעורך דין טוב,  לא ויתר והחליט ללכת על כל הקופה.

מה בדיוק קרה אין לי מושג.

מרגרט החליטה שאני קשור בעקיפין למה שקרה עם מילה. אמנם היא  העמידה פנים שהיא אדישה לאירוע, אבל יצרה קשר עם קצין המשטרה כדי  שישגיח שלא יקרה למילה כלום. זאת לפחות התיאוריה שלי.

כדי להגן על מרגרט ביימתי איתה מריבות ומאז כולם יודעים שאנחנו מנסים להיפרד שנים.

מרגרט מסתבר לקחה את זה רחוק מידי ואיך שהיא התנהגה עירער לי את הבטחון בה לגמרי.

קירבת היתר שלה לקצין המשטרה, מה בלט לעיני אחרים הבעירה בי את חמתי. גם ההתנהגות שלה כלפי מילה, אותה גידלתי כבתי כל דבר, גרמה לי להתפרץ עליה.

מילה נעלמה מהמסיבה ואין לי מושג היכן היא, ומרגרט מתנהגת מאד מוזר.

בתוך כך זה אני צריך להתמודד עם הסנטור שנוקט בשיטות מלוכלכות כדי להיפטר מאשתו.

מישהו יכול להסביר לי מדוע הוא מסרב שידעו שאני המייצג שלו?

אני חושב לעצמי למי אני יכול לפנות.

אין לי ברירה אלא להיכנס ישר לגוב האריות, לאדם שהוא היריב שלי.

*

"אני עורך הדין מת'יו קנדי," אני מציג את עצמי בכניסה לבניין המפקדה העליונה ומניח את כרטיס הביקור שלי על הדלפק.

"האם ג'ון וייד נמצא?"

"המפקד בפעילות מחוץ למשרד," עונה לי כצפוי.הפקידה התורנית במודיעין.

"אני מבקש שתמסרי לו שברצוני לדבר איתו," אני אומר לה בלית ברירה.

אני נוסע למשרדי המפואר בלב העיר. לפני שאני עולה למשרד אני ניגש לחנות הפרחים וקונה זר פרחים צבעוני, מצרף לו פתק. "מבקש את סליחתך" ועולה למשרד.

"אישתי הגיעה כבר?" אני שואל. אני מוכן לכל תשובה.

להפתעתי עונה לי המזכירה שהיא כבר במשרדה ונמצאת לבד.

אני עומד מול דלתה הסגורה ונוקש עליה.

"כן," היא עונה.

אני פותח את הדלת בתנועה איטית, ורק כשהיא פתוחה לרווחה והיא מרימה את עינייה אליי, אני שואל במבטי האם אני היא מאשרת לי להיכנס.

"מה את רוצה?" היא שוקל וקולה רועד מעט.

"אני רוצה שנדבר," אני עונה לה.

אני מניח על שולחנה את הפרחים, ומגיש לה את הפתק.

"על מה? על  סעיפי הגט?" היא שואלת. המבט בעיניה מראה לי את מה שאני רוצה לראות. היא לא רוצה להיפרד.

"אני רוצה שנדבר בכנות. אני רוצה שתאמרי לי את כל מה שאת מפחדת לאמר, גם אם את חושבת שזה יפגע בי.

אני מצידי אספר לך מדוע אני מתנהג כפי שאני מתנהג.

אני רוצה לפתור את הבעיות יחד איתך כמשפחה."

"אני לא יודעת מה מסתתר מאחורי ההתנהגות הפייסנית שלך כעת," היא עונה לי פתאום בבטחון.

"אני ממתין לשיחה מג'ון. אני הולך לבקש ממנו שיעזור לי להתיר את הסבך שנוצר סביבי. אם יש לך משהו שעליי לדעת הייתי מבקש שתאמרי כי אין לי רצון לסבך אותך בכלום."

"מה זה השטויות האלה," היא אומרת לי בקול צרוד, "אתה מנסה לאיים עליי? לסחוט אותי? מה בדיוק אתה רוצה?"

"אני מסביר לך. אני רוצה לתקן את הכל. מילה לא בתי הביולוגית ועדיין היא חשובה לי. ואת, תתפלאי, לא פחות.

אם אינך מעוניינת מסיבה כל שהיא בקשר איתי אני רוצה לשמוע זאת.

אני לא יכול להמשיך לנסות לנחש מה שקורה סביבי."

"ומה בדיוק אתה רוצה מג'ון?" היא אומרת, "אתה יודע שאין לי קשר איתו."

"אני רוצה שיעזור לי להבין את כל מה שקורה , כבר אמרתי לך. בידיו כל התשובות למה שקורה בעיר הזאת."

"מה אתה רוצה לדעת," היא אומרת ומטיחה את העט שלה על השולחן, ומייד ממהרת לתפוס אותה. "סליחה, לא התכוונתי. אני מנסה להבין את המניע הניסתר שלך."

"אני יודע שתקופה ארוכה לא תיפקדתי כגבר. אני יכול לאמר לך בוודאות שהרופא צדק. הסיבה לכך הייתה פסיכולוגית, לא שאני מבין מהי. בכל מקרה הכל בסדר אצלי כעת.

אני מספר לך זאת כיוון שלמרות שאני יודע זאת כבר תקופה ארוכה תמיד הייתי נאמן לך.

לראות אותך כל כך קרובה לקצין המשטרה, כשידך נוגעת בו, עורר את קינאתי.  אני מבין שהוא נותן לך את מה שאני לא נתתי לך שנים, ואינני יכול לבוא אלייך בתלונות.

אני  מאויים ונסחט על ידי מישהו במשך כמה שנים ואני רוצה לעשות לזה סוף. אני רוצה לדעת אם הפגישה שלי עם ג'ון שבוודאי שישאל אותי שאלות גם על ההתנהגות הגלויה שלך עם קצין המשטרה תפגע בך."

"אני רוצה לדעת מה זה הפטפטת הזו על כך שאתה מאויים. אני לא מאמינה לך לאף מילה. אתה מנסה להוציא ממנה הודאה שרוי המאהב שלי. אז כן, הוא שכב איתי ועשה לי כל כך טוב שכל השכונה שמעה אותי גונחת מתענוג."

"זה לא מה ששאלתי אותך," אני עונה בשקט מרגיש שהבטן נשרפת לי בפנים.

"אני רוצה חצי מהכל!" היא מרימה עליי את הקול.

"קחי מה שאת רוצה," אני עונה בעייפות לה, "אני אפנה את דבריי מהבית בימים הקרובים."

היא מביטה בי המומה. בוחנת לראות שאני לא צוחק עליה.

שיחת הטלפון מג'ון מצילה אותי מהמצב המביך הזה.

"כן ג'ון, רציתי לדעת מתי אנחנו יכולים להיפגש והיכן," אני אומר לו.

"מדוע אתה רוצה להיפגש איתי," הוא שואל.

"אני מסובך במשהו שאני לא יודע ואני זקוק לעזרתך. יש לי רק בקשה אחת שמרגרט תהיה מחוץ לחקירה הזאת. אני לא רוצה לשמוע דבר שקשור אליה," אני אומר לו ויוצא מחדרה של מרגרט.

אני שומע אותה קמה מכיסאה טיפוף עקביה מלווה אותי לחדרי. אני סוגר את הדלת ומעמיד אותה בפני עובדה שדלתי סגורה בפניה.

מרגרט קנדי
מרגרט קנדי

מרגרט

"את יכולה  לאמר לי מתי הפגישה הבאה של בעלי?" אני שואלת את  בריטני המזכירה של המשרד.

"בעלך ביקש לבטל את כל הפגישות שלו. הוא מסר שהוא יעביר את התיקים אלייך בצורה מסודרת כשיחזור מפגישות שיש לו מחוץ למשרד."

אני מתקשרת לרוי. הוא לא עונה לי.

אני מתקשרת למילה. היא לא עונה.

אני מתקשרת לג'ון. הוא לא עונה.

בלית ברירה אני מתקשרת למייסון.

"מה את רוצה?" היא עונה לי מייד.

"אני צריכה לדבר עם מישהו," אני אומרת לה ובעצם לא יודעת מה לאמר לה.

"יש פסיכולוגים לא רעים, כך שמעתי, תחפשי באינטרנט," היא עונה לי בקור.

"משהו רע קורה מסביב. אני יודעת שמת'יו הלך להיפגש עם ג'ון. הוא עוזב אותי," אני אומרת לה בקול שבור.

"ומה את מצפה ממני שאומר לך? אולי את רוצה שאוותר על ג'ון למענך? כי זה לא יקרה. לא רק בגללי אלא גם בגללו," היא עונה לי.

"אני חייבת לדבר איתו. בבקשה תתקשרי ותבקשי ממנו שידבר איתי," אני מתחננת בפניה.

"אני לא מנהלת לבעלי את יומן הפגישות שלו. אם השארת לו הודעה הוא יחזור אלייך כשימצא לנכון," עונה מייסון.

"אני אספר למילה הכל. היא תדע שג'ון אביה," אני שולפת את הקלף האחרון שלי.

"מילה לא טיפשה. היא כבר הבינה. בסופו של דבר היא מאד דומה לו באופייה. הוא אישר לה שזה נכון."

אני מרגישה שהיא תוקעת סכין בליבי ומסובבת אותה.

"את יודעת איפה מילה?" אני לוחשת.

"אני חושבת שזה קצת מאוחר לשחק את תפקיד האימא הדואגת.  לא שמעתי שכל כך דאגת לה כשקרה לה מה שקרה," היא ממשיכה.

"אני מבטיחה לך שמילה בידיים שאוהבות אותה ומגנות עליה. השיחה הזאת הסתיימה."  

אני מרגישה מובסת.

לא נותרה לי ברירה אלא לפנות לגבר ששונא אותי, בכל מאודו, ויש לו את הכל הסיבות בעולם לכך,  ג'ון.

אני מגיעה לבניין המפקדה ומבקשת לדבר איתו.

"המפקד לא נמצא בבניין," עונה הפקידה התורנית ולועסת את קצה העפרון שבידה באדישות מופגנת. אני תוהה האם היא יודעת מי אני, למרות שזו מחשבה לגמרי לא הגיונית, כיוון שאיש לא יודע את האמת פרט לנו.

אני משאירה את כרטיס הביקור שלי.

"עורכת הדין מרגרט קנדי," היא קוראת את שמי בקול ומחייכת לעצמה. "עורכת הדין קנדי, מעניין."

אני מתלבטת האם לשאול אותה מה כל כך מעניין וכמעט עושה זאת, אבל משהו בתוכי אומר לי לשתוק.

"אני אמסור לו שהיית. תצפי לטלפון ממנו," היא אומרת לי עם אותו חיוך מעצבן.

אם חשבתי שהעובדה שהחלטתי לדבר עם ג'ון תקל עליי מעט, עכשיו אני מרגישה שמפלס החרדה שלי רק עולה.

'מה היא יודעת שאני לא יודעת?'

אמיליה קנדי
אמיליה קנדי

מילה

"ילדה שלי," אומר לי אבא שלי, "אנחנו צריכים לדבר. אני רוצה לשתף אותה בהתפתחויות."

הוא מסמן בראשו לתיאו שנמצא כל הזמן בקירבתי לבוא לשבת איתנו ליד שולחן האוכל.

"מייסון את יכולה לפנק אותנו עם קפה וכמה מהמאפים האלה שהריח שלהם מטריף לי את בלוטת הריח?" הוא מבקש.

"האישה הזו אלופת האפיה," הוא אומר לי ומביט במייסון באהבה גדולה שממלאת את ליבי שמחה.

אני קמה לעזור לה, אבל הוא מסמן לי בראשו לשבת.

"יש לי חדשות לספר לך," הוא מתחיל אבל אז הוא מקבל הודעה ועוצר שנייה לקרוא אותה. "מעניין מאד."

"בהחלט יש לי חדשות," הוא אומר ומרצין, "עורך הדין מת'יו קנדי ביקש להיפגש איתי."

אני מרגישה שקשה לי לנשום. אמנם התגלה לי שהוא לא אבי, אבל אני בהחלט לא מייחלת לנפילתו.

"ההודעה שהגיעה כעת הייתה בקשר לכך שגם אימך ביקשה להיפגש איתי.

הדבר האחרון שאני רוצה, למרות כל הכעס שלי על מרגרט שמנעה ממך את הידיעה שאני אביך, הוא לפגוע בה. אני יודע שלמרות היחסים המסובכים שלך איתה את אוהבת אותה.  אני לעולם לא אעשה משהו שיפגע בך."

"אני מקשיבה," אני עונה למרות שיש לי מיליון שאלות.

"אני עומד להיפגש עם כל אחד מהם לחוד, ואולי ביחד. אני רוצה לשמוע מה את רוצה." 

סוף סוף אני מצליחה לפענח את מה שהרגשתי מיום שהגעתי לביתם של ג'ון ומייסון. ג'ון גבר מאד עוצמתי וקשוח. אם לא הייתי מכירה אותו מקרוב הייתי אומרת שהוא חסר רחמים. אבל כשזה נוגע בשתינו, במייסון ובי, הוא מתרכך.

תמיד ידעתי שהבית הזה הוא המקום השפוי שלי. תמיד קישרתי את זה לאופייה המרגיע של מייסון. פתאום הכל מאיר לי באור אחר.

"הייתי רוצה שהחקירה תערך במסגרת משולבת.  כשתרגיש שאתה מוכן לשתף אותי, אני אשמח להיות שם. כמובן שאהיה במדים השחורים שלי ובמסיכה.

אתה מוזמן לשאול את שון איך חדר החקירות שלי מתנהל. יש לי גבולות גם מול האכזר שבאוייבי."

"שון הוא החייל הכי נאמן שאני מכיר. לאיש אין מושג מה את בשבילי, ועדיין הוא סיפר הרבה בשיבחך, ולמרות שאני מהפקד העליון הוא לא שיתף אותי בפעולות בהן סיכנת את חייך לאחרונה, ועכשיו אני מבין שזו את שיצרת מהומה בלב אחד הארגונים הכי חזקים של המאפיה הרוסית בניו יורק."  קשה לו לאמר את המילים. הפנים שלו מתקשחות וידיו נסגרות לאגרופים.

הוא עושה הפסקה ארוכה ולבסוף נושף את האוויר מריאותיו.

"שון סיפר לי עלייך כחוקרת. אני יודע שיש לך חושים מאד בריאים. מסתבר שאת מאד דומה לי.

יש לך הרבה מיופיה של אימך, אבל את הרבה יותר חזקה ממנה, ולא מתמסרת לאיש בקלות, מכל בחינה שהיא.

זו בדיוק הסיבה שקיבלת אותך תיאו בזרועות פתוחות. אני יודע שאם הצלחת לגעת בליבה אני יכול לסמוך עליך בעיניים עצומות.

ואתה, אתה מעוניין להיות חלק מהחקירה? כמובן שלא תהיה גלוי לעיניהם, אבל אם תרצה תוכל לעמוד מאחורי קיר הזכוכית ולשלוח הודעות לחדר החקירות. זו חקירה מהסוג שאתה בקיא בה.

אני עוקב אחריך זמן רב, בלי שידעתי על הקשר ביניכם. כבר מזה זמן שאני רוצה להעלות אותך למפקדה העליונה למרות גילך הצעיר."

"אנחנו נחכה פה להוראות ממך אבא," אני אומר לו ורואה את החיוך שמתפשט על פניו.

ג'ון וייד

הלב שלי רוקד מרטס אושר. מילה קראה לי 'אבא.' אני מרגיש שיש בי כוחות להילחם נגד כל העולם.

אני לוקח את הנייד מכיסי.

"שמעתי שחיפשת אותי מרגרט," אני אומר. אני לא זוכר מתי דיברתי איתה פעם אחרונה. מדובר בשנים רבות.

"אני זקוקה לעזרתך," היא עונה לי בקול רועד.

"אני מקשיב לך," אני עונה לה בקול קר.

"משהו לא טוב קורה. ראשית אני לא יודעת היכן הבת שלנו," היא אומרת.

אני קוטע אותה מייד. "קוראים לה מילה. המושג הבת שלנו לא היה קיים מעולם. מילה בסדר אם זה מה שמטריד אותך. היא נמצאת עם הגבר שהיא אוהבת, ויותר מזה שאוהב אותה."

"אבא שלה," היא מתחילה לאמר.

"לא מרגרט, אני אבא שלה. את לא תוכלי לשנות זאת. היא יודעת זאת," אני עונה לה.

"הסתבכנו במשהו שגדול עלינו, אני לא יודעת מהו. אני זקוקה לעזרה," היא מגמגת מולי.

"אני נכנס בקרוב לפגישה. אודיע לך מתי אוכל להיפגש איתך. אבל יש לי תנאי אחד והוא שתספרי לי מה את יודעת, ואל תנסי לשקר. את יודעת שהחושים שלי חדים כמו חיית טרף."

"אני בידיך. אתה יודע כמה קשה לי לעשות זאת. אני אענה לך על כל השאלות."

TAGS
RELATED POSTS
בר אבידן
Toronto, Ontario

תמונת פניי לא מופיעה כאן. פרט לשמי, זו אני על כל סערות הרגש שבי. אני מחליפה את התמונה מידי פעם. זה כמו להחליף בגד, או צבע של לק, ובעיקר צבע של הנפש. זה מעין מסע שלי אל עצמי, כל פעם אני משלימה פיסת פאזל אחרת ומתייצבת איתה. אז חזרתי שוב להיות זו שכותבת, כי זאת מי שאני באמת.בר

הרשמו לקבלת הסיפורים למיייל שלכם