on
ספטמבר 21, 2018

"אני רק רוצה פורקן," הוא אומר לה,

"לא מחפש ריגושים,

לא מחפש התאהבות,

לא שיחות נפש,

רק לרוקן את מה שטעון בי,

וללכת."

היא שותקת מולו.

"הבחירה בידיך," הוא אומר לה.

איך היא תסביר לו שהיא המומה.

הרי דיבר כל כך יפה.

בגילוי לב על הכל.

עכשיו הוא אטום.

וליבה כבר הולך אחריו,

ולכן היא מחליטה להסכים.

היא מגיעה למקום המפגש.

היא יודעת שהוא כבר מחכה לה.

היא רוצה אותו אבל כועסת,

ולכן החליטה לא להשקיע יותר מידי.

הרי בין כה וכה תבוא תתפשט,

תפנטז על מה שתפנטז,

ותלך משם.

"אף מילה," הוא שולח לה הודעה,

בזמן שהיא מתקרבת למקום המפגש.

היא כבר מתכננת בראשה על מה תפנטז.

יותר מופתעת מזה לא יכלה להיות.

הוא אוהב אותה בטרוף,

בהזדקקות כזו,

עם המון רגש.

היא מתחילה לבכות

והוא לוחש לה: "הכאבתי לך?"

היא מסמנת לו בראשה שלא.

היא יוצאת מה דעתה.

היא כל כך משתוקקת לדבר אתו,

אבל הבטיחה שתשתוק.

ואז,

משום מקום פורצות ממנו המילים.

הוא מספר לה על התאונה שהייתה,

על שלא היה עם אישה מאז,

על כמה שפחד שלא יוכל לתפקד.

והנה היא החזירה לו את האמון ביכולתו

את הגבריות שלו.

פרמה את תסביכיו,

והרכיבה אותו בעדינות מחדש,

בלי אפילו לדעת,

בלי מילה אחת שאמרה.

הוא ניגש לווילון,

מסיט אותו

ומתגלה לה ברוב עוצמתו.

היא מסתכלת עליו המומה.

הוא כל כך יפה.

למה בכלל חשבה שהוא לא נראה טוב?

היא נצמדת אליו מאחור,

מחבקת אותו,

מלטפת את בטנו

ומבקשת:

"בוא תאהב אותי."

ב.א.©💋

21.9.2018

#בתשוקתי_בר_אבידן

#pinterest/ilovemyls.com

TAGS
RELATED POSTS
טעמו של ממתק

מאי 24, 2023

יצר ותשוקה

נובמבר 21, 2021

לא יודע לענות

ספטמבר 27, 2021

בר אבידן
Toronto, Ontario

תמונת פניי לא מופיעה כאן. פרט לשמי, זו אני על כל סערות הרגש שבי. אני מחליפה את התמונה מידי פעם. זה כמו להחליף בגד, או צבע של לק, ובעיקר צבע של הנפש. זה מעין מסע שלי אל עצמי, כל פעם אני משלימה פיסת פאזל אחרת ומתייצבת איתה. אז חזרתי שוב להיות זו שכותבת, כי זאת מי שאני באמת.בר

הרשמו לקבלת הסיפורים למיייל שלכם