פוסידון שולט הימים…
כולם מכירים
את הפוסידון שאתה.
שולט הימים
וסערתם.
לאיש אינך מאפשר
לישיר אליך מבט,
ומורה עם קלשונך
להשפילו.
אני עמדתי למולך
צללתי לתוך עיניך,
נבלעתי בך
ונגעתי בליבך.
גם אם תנסה להכחיש זאת,
אתה יודע שכך קרה.
ועם זאת
בשעה שאתה אוחז בליבי,
הינך מתכחש לכך
שלא נתתי לך
את כולי.
אני יודעת שמכל אחד
זה רק אתה שמגיע לו
לקבל את המילים שלי,
והן כבר מסתדרות בשלשות
כמו לקראת מסדר המפקד
וצועדות בצעדים מהוססים
לעברך.
אני יודעת,
שאם לא אשלוט בהן
הן עלולות להטביע אותך בהן
ולזה לא אני,
ואפילו לא אתה,
מוכנים עדיין.
אך גם זה יגיע.
ועד אז,
יסערו הימים,
ורק אני מכולם
אראה,
איך אתה משתובב
עם גליך באין רואה
וליבי יתמלא
אושר.
ב.א.
בתשוקתי_סיפורים_בר_אבידן