on
מרץ 3, 2023

זה לא פשוט

להיות אדם.

עד יומנו האחרון

נלמד להיות

כאלה.

אבל הגוף,

הוא יודע.

לא פעם הוא מאותת לנו,

מצלצל בפעמונים

מחרישי אוזניים

ואנחנו חרשים.

הלב,

בתוך כלובו,

הוא פורט על מיתריו,

ויודע

עוד לפני שבעליו

יודע.

הרגש

לא פעם,

מציף אותנו

ומונע מעינינו

לראות.

לפעמים,

אין ברירה,

אלא לשבת

ב

ש

ק

ט

ב

ש

ק

ט

ולהקשיב לשפתו

של הגוף,

של הלב,

של הרגש.

בר

Image by Larisa Koshkina from Pixabay 

TAGS
RELATED POSTS
חילופי משמרות

ספטמבר 11, 2023

נגיעות קטנות

אוגוסט 31, 2023

מבעד לחלון

אוגוסט 12, 2023

בר אבידן
Toronto, Ontario

תמונת פניי לא מופיעה כאן. פרט לשמי, זו אני על כל סערות הרגש שבי. אני מחליפה את התמונה מידי פעם. זה כמו להחליף בגד, או צבע של לק, ובעיקר צבע של הנפש. זה מעין מסע שלי אל עצמי, כל פעם אני משלימה פיסת פאזל אחרת ומתייצבת איתה. אז חזרתי שוב להיות זו שכותבת, כי זאת מי שאני באמת.בר

הרשמו לקבלת הסיפורים למיייל שלכם