on
נובמבר 21, 2023

תמיד יש משהו שמנביט בך

את זרעיו של סיפור חדש.

זה יכול להיות שיר שנחשפת אליו

והוא מזמזם לך בראש,

תמונה שראית, אפילו בחטף,

והשאירה בך רושם,

ואולי מילה ששמעת פה ושם,

שקרמה עור וגידים

והפכה לסיפור.

דווקא בימים של עצב וכאב,

יש ואת נאלמת.

הדרך שלי להתמודד הייתה

להניח לסביבה המוכרת לי,

שסביבה אני רוקמת את סיפוריי,

ולהתחבר למציאות הקשה.

את ההשראה אני לוקחת מימים אלה,

וגם מהעבר של מציאות חיי.

היום שיתפה אותי חברה שכותבת

שהיא לא מסוגלת לגרום לעצמה לשבת ולכתוב.

הדאגה מכרסמת בה,

ומונעת ממנה לעוף במחוזות הדמיון.

נעצבתי בשבילה,

אבל אני מבינה אותה לגמרי.

משומר המסך על שולחני מביטים בי

גיבורי הסיפור הבא של #משחקי_הבקבוק

שהפרק הראשון שלו היה אמור להתפרסם

בשבוע הראשון של המלחמה.

ומחכים לימים שנחזור לשגרה.

שבועות לא נגעתי בסיפור

שפרקיו הראשונים

כבר כתובים,

למעט בחירה מחודשת

של תמונת הגיבורה,

שנראית לי מדויקת יותר.

מאחלת לכולנו,

שנתאחד במהרה עם יקירנו,

ונדע ימים טובים במהרה.

בר

TAGS
RELATED POSTS
מה יהיה אם

נובמבר 21, 2023

העולם יחכה

נובמבר 20, 2023

היופי בדברים הקטנים

אוקטובר 30, 2023

בר אבידן
Toronto, Ontario

תמונת פניי לא מופיעה כאן. פרט לשמי, זו אני על כל סערות הרגש שבי. אני מחליפה את התמונה מידי פעם. זה כמו להחליף בגד, או צבע של לק, ובעיקר צבע של הנפש. זה מעין מסע שלי אל עצמי, כל פעם אני משלימה פיסת פאזל אחרת ומתייצבת איתה. אז חזרתי שוב להיות זו שכותבת, כי זאת מי שאני באמת.בר

הרשמו לקבלת הסיפורים למיייל שלכם