מסתורית
כשישבתי לעצב את האתר לראשונה,
שאלתי את 'אלה שיודעות'
האם לחשוף את פניי.
השם שלי כבר היה מוכר
ונאמר לי שאשאיר אותי כך-
מסתורית.
כאשר עצבנו את האתר מחדש
אמרו לי שימי כמה מילים עלייך
בהתחלה.
אני חושבת על כל אותן סופרות
שיושבות בחשכת לילה,
עם טרנינג ושיער אסוף בגומייה,
אחרי יום מתיש,
של טיפול בילדים ובבית,
מתנתקות מהעולם סביבן,
ושוזרות מילים קסומות
של אהבה ותשוקה סוערת.
דבר לא נגרע מהן.
למה אם כך זה חשוב
להסיר את הצעיף המסתיר
את פני הכותב?
תקראו את המילים
בעיניים עצומות…
בר